סיכום – מקראות ישראל

תוכן עניינים

# נושא ע"מ

1 מדינת ישראל – מבנה וסמלים 2 – 5 2 פסיפס ישראלי 5 – 11

3 תולדות עם ישראל 12 – 11 4 התנועה הציונית 11 – 11

5 היישוב העברי והמדינה שבדרך 11 – 21 1 השואה 22 – 24 1 מורשת המדינה 25 – 32 1 ביטחון ישראל 33 – 31 1 ידיעת הארץ 31 – 41 11 מוסדות ומושגים מרכזיים בעת החדשה 41 – 51 3.1.2.2- נישואין וגירושין.

המסורת מייחסת לנישואין חשיבות רבה ורואה בהם טקס קהילתי חשוב.
לקראת סוף הטקס החתן שובר כוס ואומר את הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
למרות חשיבות המוסד, מאפשרת ההלכה את סיום הנישואין ע"י גירושים. נקבעו תקנות כדי.

למנוע גירושים חפוזים וכדי להגן על המעמד הכלכלי של האישה.

2.2.2- עיבור שנה

יש לוחות שנה שמבוססים על מחזור הירח ויש כאלו על מחזור השמש. לוח השנה העברי מבוסס.

על שניהם, ימי החודש לפי המחזור הירח, והחגים והמועדים לפי מחזור השמש. הבעיה היא שמחזור השמש ארוך ממחזור הירח ב-11 יום ולכן ישנו עיבור שנה. בשנה מעוברת מוסיפים חודש נוסף (אדר ב').

2.2- מיעוטים בישראל

2.2.2- פתיחה

ישנם 111,131,5 יהודים, 111,354,1 מוסלמים, 511,154 נוצרים, 111,131 דרוזים ו-4111.

צ'רקסים.

קבוצת מיעוט- קבוצה סוציולוגית או אתנית המבקשת לשמר את זהותה הייחודית בשונה.

מזהותה של אוכלוסיית הרוב.

בהתאם לעקרונות מגילת העצמאות זכאים המיעוטים לקיים את מצוות דתם באופן חופשי,.

להקים בתי תפילה ועוד. אם זאת, ישנם פערים בין אוכלוסיות המיעוט לרוב.

2.2.2- דרוזים

התפלגו מהאסלאם השיעי ומאמינים שנביא בשם אלחכם הוא נביא אמת, לעומת האסלאם.

שמאמין שמוחמד היה אחרון הנביאים. דת סודית.

חכמי העדה נקראים "עוקאל" והם העוסקים בדת. דרוזים רגילים נקראים "גוהאל" והם לא.

מכירים את הדת לעומק.

היישוב הדרוזי בארץ ותיק. במדינת ישראל נמצא אחד המקומות הקדושים לעדה הדרוזית והוא.

קבר הנביא שועייב, שהוא לפי אמונתם יתרו כהן מדיין.

הדרוזים הם קבוצת מיעוט המכריזה נאמנות מלאה למדינה. שיעורי גיוס גבוהים לצה"ל.

2.2.2- האסלאם

הדת השנייה בגודלה בעולם.
אמונה באל אחד, ובמוחמד כאחרון הנביאים. אמונה בקוראן כספר היסוד של הדת.
המוסלמים מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות בישראל:בדואים, ערבים וצ'רקסים.

1.3.3.2- ערבים מוסלמים

רובם ככולם מוסלמים סונים, המתגוררים בערים, כפרים ערביים או במספר ערים מעורבות.

הריכוז הערבי נמצא בצפון, בגליל ולאורך מורדות הכרמל.

רוב הכפרים נבנו על מורדות ההרים משיקולים חקלאיים וביטחוניים.
החלוקה הפנימית בכפריהם היא על בסיס חמולות (בתי אב).
הפולחן הדתי של הערבים מתרכז במסגדים (מהפועל מסג'ד שפירושו לסגוד או להשתחוות).

המוסלמים פונים בתפילתם דרומה למכה.

2.3.3.2- בדואים

מהווים חלק מהמיעוט המוסלמי. מקור השם במילה בדיה שפירושה יושב מדבר. עוסקים בעיקר.

במרעה.

מרביתם מוסלמים סונים בדתם אך הדת לא תופסת מקום מרכזי אצלם.
מתחלקים לשתי קבוצות: בדואים בגליל ובנגב.
ישנם בדואים רבים המתגוררים בכפרים לא מוכרים, יישובים שרשויות המדינה לא מכירות בהם.

ואף מתנגדות להם, לחלק מהם אין תשתית חשמל ומים. יש אבטלה ועוני.

לא חל חוק גיוס אך רבים מתגייסים.

3.3.3.2- צ'רקסים

מכונים אדג'ים. עם קווקזי שבמהלך המאה ה-11 החל לנדוד ממולדתו עקב הכיבוש הרוסי.
מתגוררים בצפון הארץ- כפר קמה בגליל התחתון וריחניה בגליל העליון. רובם מוסלמים סונים,.

אך שומרים על מסורות ושפה משלהם.

רוצים להשתלב במדינה ולהתגייס.

2.2.2- נוצרים

הקבוצה הגדולה ביותר היא של ערבים נוצרים שיושבת באזור קדמת דנא.
את הנוצרים ניתן לחלק לפי הזרם הכנסייתי. רובם משתייכים לכניסה היוונית האורתודוקסית.

או לקתולית.

ארץ ישראל קדושה להם כי ישו חי ופעל בה.
העיר הנוצרית הגדולה ביותר היא נצרת. חוץ מזה חיים בגליל, אזור חיפה, וירושלים.

2.2- לוח השנה הישראלי- חגים ומועדים 2.2.2- מועדים ממלכתיים

1.2.4.2- יום הזיכרון הממלכתי לרחבעם זאבי

זאבי היה אלוף בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר התיירות.
בל' בתשרי נרצח זאבי ע"י מתנקשים פלסטינים במלון בירושלים.
יום זה חוקק בחוק הקובע כי יום הרצח יהיה יום זיכרון ממלכתי, יתקיים טקס ליד הקבר.

ובמחנות צה"ל ילמדו על פועלו.

2.2.4.2- יום הזיכרון ליצחק רבין

חל ב-י"ב בחשוון.
יצחק רבין היה רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, שר הביטחון ורה"מ.
נרצח בעת עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, בידי מתנקש יהודי.
ביום הזיכרון יש טקס, דגלי הלאום מורדים לחצי התורן.

3.2.4.2- חג הסיגד

חל ב-כ"ט בחשוון.
חג זה הוא אחד מהחגים שצוינו ע"י הקהילה היהודית באתיופיה. מהווה יום של צום, טהרה.

והתחדשות, במרכזו טקס שנערך ע"י ראשי העדה (קייסים).

גם היום החג נחגג. ישנה התכנסות בטיילת ארמון הנציב, נשיאת תפילה ולאחר מכן צעידה לכותל.

המערבי.

4.2.4.2- יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

חל ב-21 בינואר, היום בו שוחרר מחנה אושוויץ.
בנובמבר 2115 החליט האו"ם להכריז על יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי. התקבל פה אחד. יום.

זה מצוין גם בישראל.

5.2.4.2- יום הזיכרון לשואה ולגבורה

חל בכ"ז בניסן.
היום נפתח בהדלקת 1 משואות ע"י ניצולי שואה, למחרת ישנה צפירה, בצהריים,\ יש עצרת.

באוהל יזכור, ואת היום חותמות תנועות הנוער בעצרת משלהן.

1.2.4.2- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

חל בד' באייר.
בימים שלפני הטקס חללי צה"ל מציבים דגל ישראל ומניחים פרח על קברו של כל חלל.
ישנן שתי צפירות, בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון. ביום יש טקסים בבתי הקברות הצבאיים.

1.2.4.2- יום העצמאות

חל בה' באייר.
יום החג הלאומי המרכזי של מדינת ישראל המציין את ההכרזה על הקמתה עם תום המנדט.

הבריטי. מתחילים בטקס הדלקת משואות.

נערך טקס הענקת פרסי ישראל, חידון התנ"ך ועוד.

1.2.4.2- יום הזיכרון הממלכתי לבנימין זאב הרצל

חל בי' באייר. היום בו הרצל נולד.
נערך טקס זיכרון סמול לקבר ובירושלים.

1.2.4.2- יום ירושלים

חל בכ"ח באייר, היום בו שוחררה ירושלים לאחר 11 שנות כיבוש שנמשך עד למלחמת ששת.

הימים.

יש טקס ממלכתי מרכזי בגבעת התחמושת (אתר בצפון ירושלים ששימש כבונקר של הלגיון.

הירדני) וטקסים נוספים.

מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

11.2.4.2- יום הזיכרון הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי

חל ב-כ"ט בתמוז, היום בו ז'בוטינסקי נפטר.
ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני חשוב, יוזם הגדודים העבריים, מנהיג האצ"ל, משורר, סופר.

ומתרגם.

מתקיים טקס זיכרון, בביה"ס מדברים על חזונו, הכנסת עורכת ישיבה מיוחדת ועוד.

2.2.2- חגים ומועדים יהודיים 1.3.4.2- ראש השנה

חל בא' בתשרי.
לחג שלוש היבטים מרכזיים- ראשית- היום הראשון בשנה בו מתחיל מחזור חדש. שנית- יום.

הדין בו לפי האמונה נידונים כולם בפני האל. שלישית- היום בו נברא האדם ותמה מלאכת הבריאה.

נהוגות מספר מצוות-תקיעה בשופר- מסמלת את הצורך להתעורר לתשובה ומזכירה את עקידת.

יצחק. תשליך- תפילה הנאמרת ליד מקור מים ביום הראשון של ראש השנה, אחרי מנחה, ומהווה ביטוי להשלכת כל החטאים.

2.3.4.2- יום כיפור

חל בי' בתשרי. נחשב ליום המקודש ביותר בשנה היהודית ונקרא שבת שבתון.
במרכזו- בקשת סליחה וכפרה על החטאים.
המצווה העיקרית של היום היא ועיניתם את נפשותיכם ממנה נגזרו 1 איסורים ביום זה:

מלאכה, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת סנדל ותשמיש מיטה (יחסי מין).

את החג פותחת תפילה כל נדרי המאפשרת לכל אדם לבוא להתפלל, ומבטלת נדרים, הבטחות.

ואיסורים. את היום מסיימת תפילת הנעילה שבסופה נשמעת תקיעת שופר.

3.3.4.2-חג סוכות

אחד משלושת הרגלים, שבהם היה נהוג לעלות לבית המקדש. חל בט"ו בתשרי ונמשך 1 ימים.
מאזכר אירוע היסטורי- הנדידה במדבר תוך כדי מגורים בסוכה, וכן מהווה חלק מהמעגל.

החקלאי בארץ ומכונה חג האסיף בו נאספת התבואה של העונה הקודמת.

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה נערך בימי חול המועד טקס ניסוך המים שנקשר בשמחה.

גדולה הנקראת שמחת בית השואבה.

אחת המצוות המרכזיות היא מצות ארבעת המינים. אתרוג, לולב, הדס וערבה.

4.3.4.2- שמיני עצרת ושמחת תורה

יום חג הצמוד לסוכות. חל בכ"ז בתשרי. ביום זה הבקשה על המים הופכת למפורשת.
מקורו של החג בתקופת הגאונים, והוא מסמל את מחזור הקריאה בתורה. בכל שבת נקראת.

פרשה מן התורה- פרשת השבוע, וביום זה מסתיים המחזור בפרשת האזינו ומיד מתחיל מחזור חדש בפרשת בראשית.

5.3.4.2- חנוכה

חל בכ"ה בכסלו ונמשך 1 ימים.
בסיסו במרד המכבים שסירבו לקבל את גזירות אנטיוכוס ופתחו במרד נגדו.
החג נקבע לשמונה ימים עקב נס פח השמן.
החג הראשון שנקבע ע"י חז"ל ולא הוזכר בתורה.

1.3.4.2- ראש השנה לאילנות

חל בט"ו בשבט. מציין את ראשית האביב וסוף החורף.
במאה ה-11 התפתח המנהג הקבלי סדר ט"ו בשבט, במהלכו קיבלה אכילת הפירות מימד חגיגי.

ורשמי. הסדר כולל תפילות, אכילת פירות ושתיית יין. בנוסף יש נטיעות.

1.3.4.2- פורים

חל ביד' באדר ברוב ערי העולם אך בירושלים ובמספר ערים נוספות חל בט"ו באדר. סיפור החג.

מופיע במגילת אסתר.

בפורים נקבעו ארבע מצוות מרכזיות והן: מגילה- קריאת מגילת אסתר בערב ובבוקר החג,.

משתה- סעודה חגיגית בה אוכלים בשר ושותים יין, משלוח מנות- משלוח של חבילה אחת לפחות הכוללת שני מוצרים הניתנים למאכל מיידי, מתנות לאביונים.

יג' באדר, היום שלפני חג פורים, מכונה תענית אסתר. הצום מתחיל מעלות השחר ונמשך עד.

לאחר קריאת המגילה.

שושן פורים- יום ט"ו באדר, שנקבע לפי בקשת מרדכי לאפשר ליהודים המתגוררים בשושן, בירת.

פרס, לחגוג את פורים במשך יום אחד נוסף.

1.3.4.2-פסח

חל בט"ו בניסן ונמשך שבעה ימים.
פסח הוא אחד משלושת הרגלים, בהם היו עולים ברגל לבית המקדש בירושלים. במרכז החג.

עומד סיפור יציאת מצריים.

המצווה המרכזית בפסח היא איסור אכילת חמץ. חמץ הוא תערובת הכוללת קמח של אחד.

מחמשת מיני דגן שבא במגע עם מים ותפח. אסור לאכול או להחזיק חמץ, כזכר לבני ישראל ביציאת מצרים, שמיהרו לצאת ובצקם לא הספיק לתפוח.

ערב לפני החג נערכת בדיקת חמץ, במהלכה בודק בעל הבית חמץ לאור נרות.
ההלכה מאפשרת לבעלי חמץ רב מכירת חמץ, מכירת החמץ לגוי ולאחר החג מוחזר לבעליו.
מצה- סוג הלחם היחיד המותר בפסח, עשויה בצק שלא החמיץ ועליה להיות מוכנה תוך 11 דקות.

מהרגע בו מעורבב הקמח במים.

הערה: הראשון בפסח מכונה ליל סדר, במהלכו נקראת ההגדה ומסופר סיפור יציאת מצריים.
היום הראשון והשביעי של פסח הם ימים בהם אסורה המלאה. ביום שלאחר חג הפסח נוהגים.

יוצאי צפון אפריקה לציין את המימונה- חג עממי שמקורו לא ידוע, אך יש המזהים בו חוויה מתקנת.

1.3.4.2- ל"ג בעומר וספירת העומר

ל"ג בעומר חל בי"ח באייר, היום ה-33 לספירת העומר.
ספירת העומר- היא המצווה לספור כל יום מארבעים ותשעה הימים המפרידים בין פסח.

לשבועות. היא מחברת בין הקרבת הקורבן למחרת הפסח, להקרבת שתי הלחם בשבועות, וכן את המסע שעבר עם ישראל מפסח ועד מתן התורה.

במהלך תקופה זו, נוהגים מנהגי אבלות בשל מותם של תלמידי ר' עקיבא במגפה.
בל"ג בעומר מציין צה"ל את יום ההוקרה למערך המילואים.

11.3.4.2-שבועות

חל ב-ו' בסיוון ומהווה אחד משלושת הרגלים.
החג מאזכר אירוע היסטורי- מתן התורה לבני ישראל על הר סיני, וכן הוא חלק מהמעגל החקלאי.

בארץ ומכונה חג הקציר או הביכורים ובתקופתו נקצרת התבואה.

סעודות החג מורכבים ממאכלים חלביים וכן בבתי הכנסת נקראת מגילת רות המתארת את.

סיפור גיורה של רות המואבייה.

11.3.4.2- ארבעת צומות החורבן

המרכזי שבין הצומות הוא ט' באב, בו מציינים חז"ל חמישה אירועים: נגזר על דוד לא להיכנס.

לארץ ישראל, חורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית שני, נלכדה ביתר וחורבן ירושלים. נהוגים בו חמשת האיסורים של יום כיפור. היום מוקדש לחשבון נפש. בערב הצום נקראת מגילת איכה המתארת את חורבן בית ראשון.

צום גדליה- חל בג' בתשרי, מציין את רציחתו של גדליהו בן אחיקם, יהודי שמונה ע"י נבוכדנצר.

מלך בבל להיות אחראי על שארית הפלטה שנותרה בא"י אחרי חורבן בית ראשון. נרצח ע"י מתנקש יהודי ומותו סימל את\ תחילת הגלות.

צום י' בטבת- נקבע לזכר תחילת המצור של נבוכדנצר על ירושלים שהביא בסוף לחורבנה. לאחר.

השואה והקמת המדינה קבעה הרבנות יום זה כיום הקדיש הכללי בו מצוין מותם של יהודים מתקופת השואה, שאין אפשרות לדעת מתי הלכו לעולמם.

צום י"ז בתמוז- לזכר פריצת חומות ירושלים ע"י נבוכדנצר וכניסת צבאות הבבלים שהחריבו את.

בית המקדש. ממנו מתחילה תקופת אבלות בת 3 שבועות שמכונה בין המיצרים.

2.2.2- מועדים דרוזים

1.4.4.2- חג הנביא שועייב

חל ב-21-24 לאפריל, כאשר עיקר החגיגות ב-25 לאפריל.
מציין את זכרו של הנביא שועייב שנחשב למקודש ביותר בקרב הדרוזים ומזוהה עם יתרו חותן.

משה. ישנה עליה לרגל לקבר הנביא.

2.4.4.2- חג הנביא סבלאן

חל ב-11 בספטמבר. מציין את זכרו של הנביא סבלאן שמייחסים אותו לזבולון, בנו של יעקב.

ישנה עליה לרגל לקבר הנביא וכן נפתח שוק בחצר של המתחם.

3.4.4.2- חג הנביא אליהו

חל ב-25 בינואר. מציין את זכרו של הנביא אלחאדר. במהלך החג, ראשי העדה מתפללים לשלום.

העדה, המדינה והעולם. נערכת באתר הקבר מכירה של סמלים וספרים דרוזים.

2.2.2- מועדים מוסלמים 1.5.4.2- חג הקורבן

חג מוסלמי הנמשך לאורך חמישה ימים ומסתיים ב-11 לחודש האחרון של לוח השנה ההג'רי.

מסמל את מועד העלייה לרגל למכה שהיא אחת מחמשת מצוות היסוד של האסלאם. בבסיסו עומד סיפור עקדת ישמאל.

נהוג לשחוט כבש ולאכול מבשרו או לתת לעניים ונאמרות תפילות מיוחדות. לבדואים.

והצ'רקסים אותם מנהגים כמו למוסלמים. הדרוזים גם מציינים את החג, אך בהקשר של הופעת המשיח הדרוזי באחרית הימים. מתמקדים בחזרה בתשובה, חשבון נפש ועוד.

2.5.4.2- יום הולדת הנביא מוחמד

חל ב-12 בחודש השלישי בלוח השנה ההג'רי. מציין את יום הולדתו של הנביא מוחמד שנחשב.

מייסד האסלאם ולנביא האחרון והחשוב ביותר. מצוין בתפילות, חגיגות ותהלוכות.

3.5.4.2-צום הרמדאן

חודש הרמדאן הינו החודש התשיעי בלוח השנה ההג'רי. הוא מקודש כיוון שלפי המסורת זה.

החודש בו קיבל הנביא מוחמד את הקוראן לראשונה מהאל. בחודש זה חייב המוסלמי להימנע מאכילה ושתייה, עישון, חיי אישות וכד', מצאת החמה ועד שקיעתה. צום הרמדאן נחשב לאחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם, מהותו טיהור הגוף והנפש.

הצום מתחיל בארוחת "צחור", לפנות בוקר, ומסתיים בארוחת "אפטאר", בשקיעת החמה.
עם סיומו של חודש הרמדאן ותחילת החודש העשירי מצוין עיד אל פיטר, חג הפסקת הצום.

נמשך שלושה ימים, במהלכו יש סעודות מיוחדות.

2.2.2- מועדים נוצריים 1.1.4.2- חג הפסחא

חל ביום הראשון לאחר הופעת הירח בראשיתו של האביב. בין חודש מרץ לאפריל. מסמל את.

תחייתו של ישו כשלושה ימים אחרי צליבתו.

אחד מסמלי החג הוא ביצי הפסחא המסמלות פריון והיווצרות חיים חדשים.

2.1.4.2- חג המולד

משותף לכל הזרמים בנצרות ומציין את הולדת ישו. הזרמים השונים מציינים אותו בתאריכים.

שונים כאשר הרווח הוא ה-25 לדצמבר.

ישנה "מיסת חג מולד", טקס תפילה מיוחד. מנהגי החג כוללים את דמותו של סנטה קלאוס.

2.2.2- מועדים אזרחיים

1.1.4.2- נובי גוד (ערב השנה החדשה)

ערב בו מתחילה השנה החדשה, בין ה-31 בדצמבר לראשון בינואר. ברוסיה ובשאר מדינות חבר.

העמים מכונה נובי גוד.

שער 2- תולדות עם ישראל 2.2- העת העתיקה

2.2.2- ראשיתו של העם היהודי

המחקר באשר לראשית העם היהודי אינו חד משמעי. ההסבר המסורתי הנשען על פסוקי המקרא.

מתאר את אברהם אבינו כאביו של העם היהודי. לאברהם נולד יצחק שלו נולדו שני בנים, יעקב ועשיו, וליעקב נולדו 12 בנים שמהם התהוו בני ישראל. המבנה של בני ישראל הוא שבטי.

לפי המסורת, לאחר תקופת עבדות ארוכה, יצאו בני ישראל למסע נדודים במדבר במהלכו קיבלו.

את התורה.

2.2.2- תקופת ההתנחלות והשופטים

לאחר יציאת מצריים נדדו בני ישראל במדבר 41 שנה כשמשה מנהיג אותם, ובעת הכניסה לא"י.

עברה ההנהגה ליהושע, שהוביל לחימה מול מלכים וקבוצות שרצו ללחום בהם.

לאחר הקרבות, כל שבט התיישב בנחלה משלו. אחד ממאפייני ההתנחלות הוא בית ארבעת.

המרחבים המבוסס על ארבע חדרים (שינה, עבודה, בישול ואכילה).

לאחר מותו של יהושע לא התבססה הנהגה מרכזית חלופית ואת מקומו תפסו מנהיגים מקומיים.

אזוריים שכונו שופטים והצליחו לאחד כמה שבטים אל מול איומים כאלו או אחרים, אך האיחוד היה קצר וטקטי.

2.2.2-תקופת המלוכה

לאחר השופטים שמואל הוא זה שהנהיג את העם, ולעת זקנתו פנה אליו העם בבקשה לשים להם.

מלך אחד שיאחד את כולם, עקב בעיות חוץ ופנים.

המלך הראשון היה שאול שהוביל מלחמה בפלישתים, ויצר שיתוף פעולה בעם. את שאול החליף.

דוד וממנו התחילה שושלת ארוכה רבת שנים. דוד בנה את בירתו בירושלים שהפכה למרכז מדיני ורוחני חשוב.

שלמה בן דוד היה זה שבנה את בית המקדש. הממלכה של דוד ושלמה נקראת הממלכה מאוחדת,.

והיא לא האריכה ימים. לאחר מות שלמה התפלגה הממלכה לשתי ממלכות- ממלכת יהודה שבירתה ירושלים, וממלכת ישראל שבירתה בשומרון.

לאחר שממלכת אשור החריבה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה, ברחו חלק מתושביה.

ליהודה, וירושלים הפכה שוב למרכז רוחני יחיד.

2.2.2- חורבן בית ראשון וגלות בבל

מעמדה של יהודה נחלש ככל שגבר כוח המעצמות באזור.
בשנת 511 לפני הספירה הוגלה מיהודה המלך יהויכין ורבים מבני האליטה ששלטה במדינה. גלות.

זו מכונה גלות יהויכין או גלות החרש והמסגר.

שנה לאחר מכן מינה נבוכדנצר את צדקיהו למלך יהודה, אך זה הסתבך במרידה נגד בבל, וזה.

נגמר בפריצה לירושלים והחרבת בית המקדש הראשון.

2.2.2- שיבת ציון

במהלך השנים הבאות נחלשה הממלכה הבבלית ואת מקומה ירשה הממלכה הפרסית ברשותו של.

כורש. כורש נתן ליהודים את הרשות לשוב אל ירושלים ולכונן את בית המקדש בהכרזה שכונתה הצהרת כורש. הצהרה זו פתחה פרק חדש- ימי בית שני, אך מעטים היהודים שנענו לה בהתחלה.

בראשית ספר עזרא מוזכרים שני מנהיגים של גל עלייה ששבצר וזרובבל. זרובבל, ניסה להקים.

עם קבוצת עולים מזבח ולחדש את בית המקדש, נתקל בהתנגדות עזה מצד לא יהודים.

בראש גל העולים הבא עמד עזרא הסופר. ביקש להילחם בנישואי תערובת בין העולים ליושבי.

הארץ הלא יהודים, ולהביא את העם להיכרות מחודשת עם התורה. לצידו עמד נחמיה שביקש לשקם את חומות ירושלים, לשפר את מצבם של דלת העם ולסייע לעזרה ברפורמות הדתיות שהחל.

2.2.2- השלטון ההלניסטי והמרד החשמונאי

בשנת 331 לפנה"ס עלה לכס המלוכה במוקדון שליט שנודע לימים בשם אלכסנדר הגדול.

במסגרת כיבושיו כבש גם את ישראל מהפרסים. לאחר מכן הועברה השליטה לסלווקוס היווני.

ביהודה החלה תנועה של התייוונות שהייתה חזקה בשכבות הגבוהות.
בשנת 115 לפנה"ס עלה לשלטון אנטיוכוס, שנהג ביד קשה כלפי היהודים, והשיא היה בהטלת.

גזרות שמנעו מהיהודים לקיים חלק ממצוות דתם כגון המילה והשבת. לכן בשנת 111 לפנה"ס פרץ מרד שהובילה משפחת חשמונאי שתומכיה כונו המקבים. לאחר מספר שנים המרד הצליח והחשמונאים כוונו ממלכה חשמונאית ששלטה לאורך עשרות שנים.

2.2.2- השושלת החשמונאית, הכיבוש הרומאי ומלכות הורדוס

השושלת החשמונאית שלטה ביהודה, הרחיבה גבולותיה וחיזקה את כוחה, אך בשנת 13 לפני.

הספירה כבש פומפיוס, ראש הצבא הרומי, את ירושלים. לאחר זמן קצר המליכו הרומאים את הורדוס על יהודה. נראה כי היה יהודי אך בפועל נתפס כגורם זר המשויך לרומאים. שלט ביד רמה. את ימיו אפיינה אווירת טרור מצד אחד אבל תנופת בניה מצד שני.

2.2.2- חורבן בית שני

שלטונו של הורדוס הגיע לקיצו ב-4 לפנה"ס. לפי צוואתו הארץ חולקה בין קרובי משפחה, אך.

מהר מאוד עברה לשליטה רומית ישירה, שלטו נציבים רומים שונים. הציבור היהודי התנגד לשלטון, וכן הייתה הרעה במצב הכלכלי, והאיזון החברתי- כלכלי החל להתערער. כל אלו הביאו לפרוץ המרד הגדול..

הלחימה התפרסה על שטחים נרחבים. בשנת 11 היה יתרון למורדים שלא נוצל טוב, ובשנת 11,.

הקרב חודש בראשותו של טיטוס, שהטיל על ירושלים מצור שבסופו נכבשה העיר ונחרב בית המקש השני. למרות זאת עדיין הלחימה המשיכה במספר קני התנגדות. מצדה הייתה אחת המרכזיות שבהם. לאחר קרב קשה הרומאים הצליחו להיכנס, אך המורדים וברשותם אלעזר בן יאיר התאבדו כדי לא להיתפס.

חמש שנים לאחר המרד התבססה שוב שליטת הרומאים.

3.2.2- תקופת יבנה

חורבן בית המקדש השני גרר משבר רוחני חמור.
היה ויכוח בין אלו שהפסיקו את חייהם לביו אלו שטענו שלמרות החורבן יש להמשיך בחיים.

אחד התומכים המרכזיים בגישה השנייה, שבסוף תפסה, הוא רבן יוחנן בן זכאי. לפי הספרות, הוא הצליח לחמוק מירושלים במהלך המצור, וביקש מן הרומאים לייסד מרכז רוחני ביבנה. הוא תיקן תקנות שאפשרו המשך חיים יהודים לאחר החורבן.

למרות זאת, עדיין היו שאיפות לבניין בית המקש שוב לעצמאות מדינית, שהתפרצו במרד בר.

כוכבא.

23.2.2- מרד בר כוכבא

בשנת 111 עלה ברומא קיסר חדש לשלטון-אדריאנוס שביקש לבנות מחדש את ירושלים כעיר.

רומית אלילית והעניק לה את השם איליה קפיטולינה. הרצון היה לאחד את כל עמי האימפריה סביב פולחן רומאי.

היהודים ראו בזה פגיעה, ועקב גורמים נוספים כמו איסור מצוות המילה ומצב כלכלי קשה הביאו.

לפרוץ מרד בר כוכבא.

בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, שנתמך ע"י חכמים. נבנו מערכות תת קרקעיות שהקשו על.

הרומאים את הלחימה. היו אבידות כבדות לאימפריה.

המורדים נכנעו רק לאחר שהרומאים הביאו את יוליוס סברוס, נציב בריטניה, הם דיכאו אותו.

בשיטתיות ובאכזריות ע"י מצוד אחרי הלוחמים עד שנכנעו.

לאחר המרד הוטלו גזרות שמד: איסור לימוד תורה, התקהלות בבתי כנסת, מילה וכו'.

22.2.2- תקופת ר' יהודה הנשיא וחתימה המשנה

גזירות השמד היו כל עוד היה אדריאנוס אבל בימי הקיסר אנטוניניוס הן בוטלו.
בסוף המאה השנייה קיבל את הנהגת הקהילה היהודית רבי יהודה הנשיא, שקיים קשרים.

ענפים עם הקיסרים הרומים, והיווה מנהיג רוחני ופוליטי כאחד.

מפעלו היה כינוס כלל המסורות ההלכתיות לכדי חיבור כתוב- המשנה. פעולה זו שינתה את.

ההלכה היהודית. בתקופתו הייתה רגיעה מול הרומאים.

22.2.2- תקופת התלמוד והתהוות המרכז בבבל

לאחר חתימת המשנה, המשיכו החכמים לדבר עליה, ודיוניהם נאספו ויצרו את התלמוד.
בתקופה זו הקהילה היהודית שגשגה ונהנתה מהאוטונומיה שניתנה לה ע"י האימפריה.

הסאסאנית.

חכמי התלמוד מכונים "אמוראים" והם אלו שיצרו אותו, והחכמים שפעלו סמוך לחתימת.

התלמוד הבבלי מכונים "סמוראים" שעסקו בהסברה של התלמוד לציבור.

22.2.2- תקופת הגאונים

בתקופת התלמוד היו שתי ישיבות מרכזיות, סורא ופומבדיתא. בראשם עמדו חכמים, שהוכתרו.

במאה השישית כ"גאונים", ותקופת פעילותם מכונה תקופת הגאונים. אל החכמים פנו יהודים רבים בשאלות רוחניות.

החכמים הותירו אחריהם חיבורים חשובים בנושאים רבים.

2.2-ימי הביניים וראשית העת החדשה 2.2.2- תקופת הראשונים

הגאונים פעלו עד המאה ה-11 ואז החלה תקופה חדשה, תקופת הראשונים.
אופיינה בהיחלשות המרכזים היהודים בבבל ובצמיחה של מרכזים יהודים חדשים באירופה.

חכמי התקופה עסקו בכתיבת חיבורים הלכתיים ובפירוש התורה והתלמוד.

1.1.3.3- הרמב"ם

רבי משה בן מימון. נולד בקורדובה ופעל בעיקר במצרים. נודע בגישתו הרציונאלית והתנגד.

לפעולות מאגיות ומיסטיות. היה גם רופא.

הרמב"ם כתב פירוש למשנה. ספרו המרכזי, המשנה תורה, מכונה גם היד החזקה, כולל ארבע.

עשרה ספרים המסכמים את כלל ההלכות שנאספו מהתלמוד וספרות ההלכה.

2.1.3.3 רש"י

רבי שלמה יצחקי. נולד בצרפת ולמד בישיבות יהדות אשכנז.
רש"י חיבר פירוש מקיף ונרחב על התורה והתלמוד, שמבוסס על הבנת הפשט ועל מדרשי חז"ל.
שימש גם כפוסק הלכה.
פירושו נכתב באותיות ייחודיות המכונות כתב רש"י.

2.2.2- תור הזהב וגירוש ספרד

תקופת השלטון המוסלמי נחשבת לתור הזהב של יהדות ספרד, תקופה של פריחה רוחנית,.

כלכלית ודתית. קמו חכמים, פילוסופים, משוררים וכו'.

עם הכיבוש הנוצרי של ספרד הורע מצב היהודים שהשיא היה בגירוש ספרד ב-1412 כשמלך.

פרדיננד והמלכה איזבלה אמרו ליהודים: תתנצרו או תעזבו את ספרד תוך ארבעה חודשים.

הרקע היה דתי.

הרבה מהיהודים פנו לאימפריה עות'מאנית וחלק אפילו לארה"ב. היהודים שנשארו והתנצרו.

מכונים אנוסים. רבים המשיכו לשמור על המצוות בסתר.

2.2.2- צפת כמרכז רוחני

חלק מהיהודים שגורשו מספרד ופנו לאימפריה העות'מאנית הגיעו לישראל. בארץ התגבש המרכז.

היהודי הרוחני והמדיני בצפת. צפת הייתה מרכז חשוב של העיסוק בצמר וטוויה, והתפתח בה בשנים אלו גם העיסוק בקבלה. אחת הדמויות הבולטות בתקופה היה האר"י הקדוש שנולד במצרים והגיע לצפת, והצליח להגדיל את מעגל למודי הקבלה ולפתח מאוד את העיסוק בה.

לצד הארי פעלו מנהיגים נוספים כגון רבי יוסף קארו, מחבר שולחן ערוך.

2.2.2- שבתאי צבי ותנועת השבתאות

הפריחה של תורת הסוד הגדילה את המתח המשיחי.
גזרות ת"ח (פרעות אכזריות ורצח יהודים המוני) שהביאו לחורבן קהילות יהודיות רבות, הרחיבו.

את העיסוק בקבלה והעמיקו את הרצון לשינוי משיחי.

על רקע זה הופיע משיח השקר שבתאי צבי, שהצליח להניע אחריו יהודים רבים וחולל תנועה.

שכונתה השבתאות. נולד באיזמיר ובשלב מסוים השתכנע שהוא המשיח. אישיותו הכריזמטית סחפה אחריו יהודים רבים ועד מהרה היה פיצול בין חסידיו למתנגדיו.

בשנת 1111 הגיעה לאימפריה העות'מאנית, נעצר והואשם במרד והבחירה שלו הייתה בין.

התאסלמות למוות. הוא בחר להתאסלם.

2.2.2- תנועת החסידות והתנגדות לה

תנועת החסידות צמחה במאה ה-11 על רקע התרחקות היהודים מהעולם היהודי עקב סיבות שונות.
בראש התנועה עמד ר' ישראל בעל השם-טוב, שפעל באזור פודוליה באוקראינה. הדגיש את חשיבות.

השמחה ועבודת ה' הטבעית, וביקש ללמד ציבור רחב. גדול תלמידיו היה ר' דב בער שכונה "המגיד" והיה מהמפיצים המרכזיים של תורת הבעש"ט.

בראשית עוררה החסידות ביקורת רבה בשל "עממיותה", השמחה והמנהגים שלה. המתנדים כונו.

מתנגדים או ליטאים, והם אמרו כי יש להמשיך ולהדגיש את חשיבותו של לימוד התורה. בראש המתנגדים עמד ר' אליהו שכונה הגאון מוילנה. הוא הטיל חרמות על החסידים וביקש לצמצם את השפעת התנועה. כיום ההבדלים הם בעיקר בצורת הלבוש.

2.2- תפוצות ישראל

2.2.2- יהדות מזרח אירופה וברית המועצות

עד לשואה, הקיבוץ היהודי במזרח אירופה היה הגדול בעולם.

1.1.4.3-ראשית היישוב היהודי בפולין

היישוב היהודי בפולין החל כבר בראשית ימי הביניים.
במאה ה-13 התרחב.
עקב ההרס הרב מפלישת המונגולים, החליטה פולין לנסות וליישב את המהגרים, וביניהם.

היהודים, בכל הארץ. אלו שעברו נהנו מכתב זכויות.

האוטונומיה של היהודים באה לידי ביטוי בפעילות ועד ארבע הארצות, שייצג אותם מול.

השלטונות, גבה מיסים, דאג להסדרת היחסים בין הקהילות השונות, ועוד.

2.1.4.3- הקהילה היהודית אל מול חלוקת פולין

לאט לאט פולין נעלמה וחולקה בין רוסיה אוסטריה ופרוסיה. היהודים נתפסו כזרים.

וסמכויותיהם קוצצו בצורה חדה, וגם הפרנסה נפגעה.

3.1.4.3- הקהילה היהודית ברוסיה הצארית

מבין המדינות שביניהן חולקה פולין, ברוסיה היה המספר הגבוה ביותר של יהודים.
שטחי המחיה של היהודים הוגבלו לתחום המחיה שלהם שכונה תחום המושב. נאסר על היהודים.

לצאת משטחים אלו.

המדינה פגעה בחינוך, נוצר עוני חריף, והיה רצון לצמצום השפה היהודית. מגמות אלו הגיעו.

לשיאן בניסיון לתקן את היהודים ע"י גיוסם הכפוי לצבא. הובטח ליהודים בצבא חופש דתי אך בפועל לא היה.

היהודים סבלו גם מפוגרומים וביניהם "סופות בנגב".

4.1.4.3 הקהילה היהודית בברית המועצות

לאחר הדחת המנהיג הצארי האחרון, הורמה ברית המועצות שהתנגדה לקיום של כל דת.

הקהילות היהודיות בוטלו והוטל איסור על קיום מצוות בפומבי.

היהודים בפועל סבלו מרדיפה אנטישמית. אחד הביטויים לכך הם משפטי פראג, בהם הואשמו.

14 אנשי ציבור, מתוכם 11 יהודים, בריגול לטובת ישראל וארה"ב. רובם הוצאו להורג. על יהודי ברית המועצות נאסר לעלות לארץ ומי שעסק בפעילות ציונית נאסר לתקופה ממושכת. אסירים אלו כונו אסירי ציון.

2.2.2 יהדות מערב אירופה וצפון אמריקה

1.2.4.3- יהדות מערב אירופה בימי הביניים

בסוף האלף הראשון לספירה החלה התיישבות יהודית באזור מערב ומרכז אירופה.
אחד האירועים המרכזיים שהשפיעו על הקיבוץ היהודי היו מסעות הצלב, סדרת מסעות שיזמו.

אפיפיורים נוצריים על מנת לחדש את השליטה הנוצרית על טריטוריות שונות וביניהן א"י.

הצלבנים פגעו קשות ביהודים ורצחו באכזריות אלפים. במסע הצלב הראשון התרחשו פרעות קשות מאוד שכונו גזרות תתנ"ו.

באזור הופיע באותה העת גם עלילת דם, כינוי המתייחס לסיפור שקרי בעל מאפיינים.

אנטישמיים. לדוגמה הטענה כי היהודים משתמשים בדם נוצרי לשם אפיית מצות בפסח.

במאה ה-13 רוב היהודים בחרו להגר לעבר פולין.

2.2.4.3- יהודי מערב אירופה בתקופת הנאורות

ראשית תקופת הנאורות וירידת כוחה של הנצרות, שיפר את מעמד יהודי מערב אירופה ומרכזה.
לאחר המהפכה הצרפתית, החלו מדינות אירופה להעניק ליהודים שוויון זכויות. עובדה זו.

השפיעה על ההיסטוריה אך פגעה בסמכויות הקהילה היהודית וגרמה להתבוללות וחילון.

3.2.4.3- יהודי ארצות הברית

התחילה להיות קהילה יהודית בצפון אמריקה. הקהילה היהודית במרוצת השנים גדלה מאוד.

ובסיום המאה ה-11 מנתה יהדות ארה"ב כשני מיליון איש. את העלייה לארה"ב אפשר לחלק לשתיים: הגל הראשון של יהודים יוצאי גרמניה ומרכז אירופה, והגל השני של יהודי רוסיה ומזרח אירופה.

המאפיינים הייחודיים בארה"ב ובייחוד הפרדת הדת מן המדינה, אפשרו למהגרים היהודים.

להשתלב באופן עמוק בחברה האמריקאית, להקים מוסדות קהילה חזקים, ולפתח את המחשבה היהודית.

התפתחו זרמים דתיים חדשים: התנועה הרפורמית, הקונסרבטיבית ועוד.

2.2.2- יהדות ארצות האיסלם 1.4.4.3- מבט כולל

קיבוץ יהודי היה קיים בארצות האסלאם מימי בית ראשון. היהודים היו זכאים להגנת השלטון,.

אך חויבו במס מיוחד ואולצו להכיר בשלטון האסלאם ובנחיתותם אליו. דוגמה לכך הייתה חוקי עומר שאסרו הפגנת דת ברבים, גיור או התנצרות, בניית מבני דת ועוד.

נהוג לחלק את יהודי ארצות האסלאם לשני קבוצות: מוסתערבים שהם היהודים שישבו עוד לפני.

המאה ה-15 והיו משולבים בתרבות, וספרדים, שהגיעו אחרי גירוש ספרד.

2.4.4.3- יהדות ארצות האסלאם עד למאה ה-11

לא היו רדיפות רבות ואלו שהיו היו מוגבלות מאוד בתפוצתן.
באימפריה העות'מאנית ששלטה על מרבית המרחב המוסלמי, חיו היהודים במסגרת מילת שהיא.

קהילה יהודית אוטונומית שניהלה את חיי היהודים באופן עצמאי, קיימה בתי משפט מוסדות חינוך ועוד.

היהודים יצרו רשתות סחר חשובות ותפסו חלק מרכזי בכלכלה.

3.4.4.3- יהדות ארצות האסלאם בעת החדשה

עקב הכיבוש האירופי, תהליכי האמנציפציה הגיעו גם לארצות האסלאם.
רבים מהיהודים נהנו מהסכמי קפיטולציות שהעניקו להם אוטונומיה רחבה, החלו רפורמות.

ששינו את המעמד המשפטי והמעשי של היהודים. ניתן שוויון זכויות וחופש דתי.

עם התהוות הסכסוך היהודי-ערבי בחלק הראשון של המאה העשרים נתפסו יהודי ארצות.

האסלאם כנציגי הישוב והיחס כלפיהם שוב השתנה. הייתה אפליה ורדיפות.

עלילת דמשק- באותה תקופה הואשמו יהודי דמשק ברצח פולחני של נזיר נוצרי ומשרתו.
פרהוד- פרעות שהיו גם באותה התקופה בהם נרצחו למעלה ממאה ושבעים יהודים בבגדד.
הרדיפות הגיעו לשיאן עם הקמת המדינה ואילצו את היהודים לעזוב מהר.

2.2.2- יהודי אתיופיה

1.5.4.3- יהודי אתיופיה-מבט כולל

ראשית הישוב ככל הנראה בעת העתיקה. היהודים נזכרים בהיסטוריה של האתיופים כפלאשים,.

פולשים. לעומת זאת הם מכנים את עצמם בכינוי: ביתא ישראל, המעיד על שייכות לעם היהודי.

היהודים הקימו כפרים עצמאיים בהם היו גרים יהודים בלבד ועסקו בעיקר בחקלאות. ספר.

התורה של יהודי אתיופיה נקרא אורית.

2.5.4.3- יהדות אתיופיה עד למאה ה-11

באותה העת, מהעדויות, "ביתא ישראל" מתוארת כקהילה שקיימה עצמאות. הישות הריבונית.

אותה קיימו נקראת ממלכת הגדעונים.

היהודים הפכו לחלק בפסיפס התרבותי דתי של אתיופיה והיו מעורבים בבנייתה של העיר גונדר.

כבירת השושלת הסולומונית. החלשות השושלת הזו במאה ה-11 הרעה את מצבם.

3.5.4.3- יהדות אתיופיה בעת החדשה

באמצע המאה ה-11 ביתא ישראל הייתה עדיין קהילה גדולה, אך מצבה נהיה גרוע בהמשך.

והקהילה צומצמה.

יהודי אירופה החלו לגלות ביהדות אתיופיה עניין וחששו מהיעלמות הקהילה עקב פעולות.

המיסיון.

בימי הקיסר יוהנס הרביעי הורע מצבם של בני הקהילה עוד יותר כיוון שהאזורים בהם הם חיו.

הפכו לשדה לחימה בין מצרים, סודן ואיטליה. תקופה זו מכונה בעדה הימים הרעים והיא הביאה לצמצום הקהילה.

עם הקמת מדינת ישראל היא כוננה יחסים טובים עם אתיופיה והם התחזקו מאוד בימי הקיבר.

היילה סלאסי. עם זאת הרבנות הראשית לא הכירה בהם כיהודים עד לפסיקת הרב עובדיה יוסף, הרב הראשי לישראל שקבע כי הם אכן נמנים עם העם היהודי. הוכשרה הקרקע לעליית יהודי אתיופיה.

שער 2- התנועה הציונית 2.2- פתיחה

 בראשית העת החדשה ובימי הביניים היהודים חיו בקהילות נפרדות וסגורות. הקהילה ניהלה את חייה ללא מגע חיצוני עם האוכלוסייה הסובבת אותה.

 החל מהמאה ה-11, החלו מדינות שונות באירופה לדבר על הענקת שוויון זכויות ליהודים ושילובם בחברה הכללית- אמנציפציה.

 התבססה תנועת הנעורות, תנועה רוחנית ופוליטית שטענה כי כל בני האדם שווים, ובזכותה ובזכות המהפכה הצרפתית הוענקו ליהודים זכויות.

 התבססה גם תנועת ההשכלה שבראשה עמד משה מנדלסון, ראשית בגרמניה ואז במזרח אירופה, עיקריה היו חכמה, מלאכה, לשון ונימוס.

 על רקע תנועת ההשכלה התרחשה התנתקות מהדת, ניסו לצמצם את תחומי היהדות ולטעון כי היא דת בלבד ואין לה הקשר חברתי. היה משבר זהות עמוק.

 תהליכי האמנציפציה לוו בפרעות אנטישמיות, ובנוסף לכך היה גידול באוכלוסיה שהוביל לרעב.

כל אלו ומשבר הזהות הובילו ל-5 דרכי פעולה:

א. היטמעות- ביקשו להיטמע באוכלוסיה הלא יהודית, לקחת חלק מרכזי בה וחלק אף המירו דתם ב. היבדלות- בידול הקהילות היהודיות משאר האוכלוסיה כתגובה להשכלה ולרפורמה בדת, כך נולדה היהדות החרדית.

ג. הגירה- היה גל עלייה גדול לארה"ב עקב הזדמנויות כלכליות וחופש מרדיפות. נוצרו קהילות גדולות באמריקה.

ד.מהפכנות- יהודים רבים ראו פתרון במסגרת תנועת המפכה והושפעו מרעיונות קומוניסטים/סוציאליסטים ביקשו לשנות את הסדר החברתי וקראו לשוויון בין עשירים לעניים.

ה. לאומיות- שוויון זכויות לאומי שהוא המשך לשוויון הזכויות הפרטי. טענו כי היהודים כן שונים משכניהם. מעטים דגלו ברעיון זה.

2.2-מבשרי הציונות

 משה הס- נולד בגרמניה, קיבל חינוך מסורתי אך התרחק מהדת, וטען כי רק במסגרת סוציאליסטית, כחלק משוויון זכויות כולל תיפתר בעיית היהודים. שינה דעתו בהמשך. כתב את רומא וירושלים שבו טען שהיהדות היא גם דת וביקש לקדם תוכניות לתקומה בא"י.

 הרב יהודה שלמה אלקלעי- נולד באזור הבלקן ושימש כרב בזמלין. טען כי בעיית היהודים תיפתר רק עם כינון מדינה בא"י ויצא למסעות לגיוס תמיכה.

 הרב צבי הירש קלישר- נולד בפוזנן, שימש כרב ודיין. האמין כי התעוררות לאומית יהודית, רצון המעצמות והתיישבות בא"י יביאו גאולה.

2.2- תנועת "חיבת ציון"

 רעיונותיהם של מבשרי הציונות נתקלו באדישות ועוינות.

 בשנות ה-11 של המאה ה-11 התמונה החלה להשתנות.

 פורסמה חוברת בשם אוטואמנציפציה שאותה כתב יהודה לייב פינסקר. האמין בהתחלה כי בעיית היהודים תיתפר ע"י התבוללות בחברה הרוסית, אך שינה דעתו אחרי אירועים אנטישמיים, וטען שמקור הבעיה היא שרואים את היהודים כזרים, וזה מוביל לפחד ושנאה.

האמנציפציה לא תעלים את השנאה. היהודים צריכים לשאוף לשחרור עצמי והקמת ארץ מקלט.

החוברת זכתה להתייחסות רחבה.

 בשטחי רומניה ופולין קמו עשרות איגודים שביקשו לקדם עלייה לא"י וכונו חובבי ציון, התנועה כולה כונתה חיבת ציון. אחת מהחשובות הייתה ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה). חלק מהאגודות הצליחו לעלות לא"י וחלק לא.

 הבעיה הייתה שלא היה ארגון מאחד ולכן ב-1114 כונסה ועידת קטוביץ' ע"י פינסקר. ועידה זו נכשלה במטרותיה: כינון הנהגה ויצירת מערכת חקלאית. פעילות האגודה נתקלה בקשיים.

2.2- בנימין זאב הרצל והתנועה הציונית

 על רקע כישלון חובבי ציון, החל בנימין זאב הרצל בהקמת התנועה הציונית והפיכתה לתנועה לאומית, גדולה ומאוחדת.

 נולד ב-1111, היה קרוב לרעיון ההיטמעות, למד משפטים ועסק בספרות, היה עורך עיתון "נויה פריה פרסה" , אחד מהחשובים בווינה.

 הרצל נפגש עם האנטישמיות, כתב את המחזה "הגטו החדש". לאחר פרסום המחזה (1114) החל משפט דרייפוס- הקצין היהודי אלפרד דרייפוס הואשם בבגידה ונשללו דרגותיו. המסמכים לא נבדקו בצורה מעמיקה, והאווירה הייתה אנטישמית. בסוף נערך לא משפט חוזר, המסמכים התגלו כמזייפים, אך לא זוכה לגמרי. זכה לדרגותיו שוב רק ב-1111. המשפט הציג את העובדה כי היהודים אינם באמת שווי זכויות.

 בשנת 1111 גיבש הרצל את רעיונו בספר מדינת היהודים, שבו קבע שיש צורך בהקמת מוסדות והשגת צ'ארטר- אישור בינלאומי להתיישבות יהודית. הספר עורר תגובות רבות.

 לאחר הספר יצא לסבב פגישות, ראשית עם האימפריה העות'מאנית, שם רצה לתת להם כסף בתמורה לזיכיון התיישבות בא"י. לא הצליח. ניסה לארגן פגישות נוספות שלא הצליחו.

 ביצע את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב-1111. נועד לכנס את תומכי הרעיון הציוני מרחבי העולם. מטרותיו הנוספות היו ייסוד המוסדות המרכזיים של התנועה, מטרתה ותביעתה מהעולם שכונתה תוכנית באזל- הקמת בית לאומי לעם היהודי בישראל לפי משפט העמים. יעד נוסף היה יצירת דיבור בין שומרי מסורת ללא.

 היה בעוד הרבה פגישות בא"י ובעולם שלא הצליחו.

 ב-1112 פרסם את ספרו אלטנוילנד (ארץ ישנה חדשה) המתאר את החברה היהודית כחברת מופת, המושתתת על עקרונות הצדק, הדאגה לחלש, השלום ועוד, ותאר הישגים טכנולוגיים. לא הוביל לפריצת דרך.

 פרשת אוגנדה- הבריטים מציעים ליהודים שטח גדול ופורה במזרח אפריקה, הרצל נטה לקבל את הרעיון, והביא להצבעה בקונגרס השישי, התפתח ויכוח קשה מול יהודי רוסיה ונראה כי התנועה מתפלגת. כשנה לאחר מכן ההצעה ירדה. הרצל יצא חבול, מצבו הבריאותי התדרדר והוא נפטר בגיל 44.

2.2- זרמים בתנועה הציונית

2.2.2- הציונות המדינית, המעשית והסינתטית

 לאחר מותו של הרצל, יצאו חילוקי הדעות בתנועה הציונית החוצה. הויכוח הגדול היה בין הציונות המעשית שטענה כי למפעל ההתיישבות והעלייה יש ערך גם ללא צ'ארטר והסכמה בינלאומית, מול הציונות המדינית שטענה כי יש להשיג את הצ'ארטר, וכינתה את העולים מסתננים. הרוב היו עם המעשית.

 הייתה גם הציונות הסינתטית שביקשה לשלב בין המדינית למעשית, ושפר את מצב היהודים במזרח אירופה. בראשה עמד חיים ויצמן.

2.2.2- ציונות רוחנית

 זרם נוסף היה הציונות הרוחנית ובראשה עמד אחד העם (אשר צבי גינזבורג). טען כי ישראל לא מסוגלת לקלוט עלייה המונית, ויש להתמקד בהכשרת היהודים לעליה (הכשרה לבבית) ולא בעליה ועבודת אדמה. ראה בא"י מרכז רוחני ולא ארץ מקלט. ביקר בחריפות את עולי העלייה ה- 1 וה-2, והתנגד להרצל.

2.2.2- ציונות דתית

 הציונות הדתית פעלה באמצעות תנועת המזרחי שביקשה להפיץ את רעיונות הציונות בקרב הדתיים, לשמור על צביונה הדתי של הציונות, למנוע התערבות התנועה הציונית בענייני חינוך, תרבות ודת, וחיזוק יעדיו המדיניים של הרצל. בראש עמד יצחק יעקב ריינס.

2.2.2- ציונות סוציאליסטית

 הציונות הסוציאליסטית ביקשה לשלב בין הרעיון הציוני של הקמת בית לאומי לעם היהודי לעקרונות הסוציאליזם שביקש ליצור שוויון בין בני אדם ולטפל בפערים חברתיים. הצליחה במזרח אירופה.

שער 2- היישוב העברי והמדינה שבדרך

2.2- פתיחה- ארץ ישראל בין ישן לחדש

 לפני הקמת המדינה, התפתח יישוב יהודי גדול ומאורגן בא"י שהיווה תשתית מעשית ואידיאולוגית להקמת המדינה.

 לפני העליות היה יישוב קטן יחסית, שהתרכז בארבעת הרי הקודש- ירושלים, צפת, חברון וטבריה וכונה הישוב הישן.

 החל מהעלייה הראשונה קיבלו היהודים את השם הישוב החדש.

2.2- היישוב הישן- מאפיינים מרכזיים

 מתחלק לשניים- הישוב האשכנזי והישוב המזרחי.

 הישוב האשכנזי עסק ברובו בלימודי תורה בכולל ונתמך ע"י כספי חלוקה, כל אחד מן הלומדים קיבל קצבה שהגיע מקהילות האם.

 ביישוב הספרדי קיימו קשרים כלכליים ועבדו לפרנסתם, נתנו תמיכה רק לאוכלוסיות חלשות ולא פחדו מהמודרנה (מדעים) כמו האשכנזים.

2.2- ראשיתו של השינוי

 עקב מעורבות המעצמות של אירופה, ריבוי טבעי ועליות אוכלוסיית היהודים גדלה.

 באימפריה העות'מאנית חתמו על הסכמי קפיטולציות (כיוון שהיא גססה), שנתנו זכויות יתר לנתיניהם, שיכלו לעשות יותר בתחומים שונים, מהם נהנו היהודים.

 לכן היו שינויים בישוב הישן.

2.2.2- היציאה מהחומות

 השטח של ירושלים היה תחום בחומות, ועקב ההתרחבות נוצרה צפיפות רבה ותנאים קשים, לכן התושבים יצאו. הראשונים היו הנוצרים.

 התיישבות יהודית מחוץ לחומות החלה ביוזמות של פילנתרופים וביניהם משה מונטיפיורי , נולד באיטליה, עבר לאנגליה ושם היה אדם רם והשתמש בזה לעזור ליהודים. יזם את הקמת משכנות שאננים- השכונה הראשונה מחוץ לחומות. בהתחלה התייחסו בחשד אבל בסוף עברו.

2.2.2- ניסיונות ראשונים בהתיישבות חקלאית

 החלו מספר ניסיונות להתיישבות חקלאית.

 רכשו אדמות במטרה להקים מושבה חקלאית, שנקרא בסוף גיא אוני ותהפוך לראש פינה.

התיישבו 11 משפחות אך עזבו עקב בצורת והיעדר ניסיון חקלאי. הישוב חודש אחרי העלייה הראשונה.

 במקביל לראש פינה הוקמה פתח תקווה שכונתה אם המושבות. עקב קשיים (בעיקר מלריה) ננטשה, והיישוב חודש רק אחרי העלייה הראשונה.

2.2- העלייה הראשונה

 1113-1112.

 הרקע- פעולות חובבי ציון, פרעות קשות כגון סופות בנגב.

 111,31 עולים, רובם מרוסיה, פולין ורומניה. מרביתם התיישבו ביפו וירושלים.

 לאורך העלייה הוקמו למעלה מ-21 מושבות.

 עקב ניסיון חקלאי מועט, העולים נתקלו בקשיים וביקשו עזרה מהברון רוטשילד שהשקיע במושבות סכומים גדולים, והביא פקידים שיעזרו בניהול הכלכלי. שיטתו הייתה שיטת הפקידות, שיצרה תלות של החקלאים במימון והפכה את העולים למנהלי עבודה, ולכן נוצרו ויכוחים. אחד התנועות שהתנגדו לו הייתה ביל"ו, שהדגישו את עבודת האדמה.

2.2- העלייה השנייה

 1114 ונמשך עד 1114, פרוץ מלחמת העולם ה-1. 111,35 עולים.

 הרקע- מצבם הקשה של היהודים, פרעות קישינב והתחזקות התנועה הציונית.

 עלו משפחות בעל רקע מסורתי שהתיישבו בערים ומושבות.

 ייסדו שכונה חדשה- אחוזת בית, לימים תל אביב.

 בנוסף עלתה קבוצת עולים צעירים סוציאליסטים שאחד ממאפייניהם הבולטים הוא המאבק לכיבוש העבודה.

 הודגשה החשיבות בעבודת כפיים, ולכן היו מסוכסכים עם עולי העלייה ה-1, לא הסתמכו עליהם והעלו את רעיון הקיבוץ שבסיסו התיישבות משותפת ועיבוד משותף של חלקות אדמה. בסוף הוקמה דגניה הקבוצה הראשונה.

 הקיבוצים התרחבו והייתה החרפה במאבק עם ערביי ישראל.

 העולים הקימו מוסדות חשובים כמו הסתדרות העובדים, קופות חולים ועוד.

2.2- תחיית השפה העברית

 לצד העלייה וההתיישבות פיתח הישוב היהודי תרבות חדשה שעיקרה השפה העברית שעד אז הייתה קדושה.

 תחיית השפה היא תהליך שהתרחש בכמה מקומות, הראשי בירושלים, שם פעלו כמה מחנכים כגון אליעזר בן יהודה, שהקים אגודות לדיבור עברית, מהם צמח ועד הלשון העברי שמכונה היום האקדמיה ללשון עברית, חידש 311 מילים, ייסד והוציא לאור עיתון וחיבר מילון עברי מקיף.

 יפו הייתה עיר מרכזית בהפצת העברית.

 קמו בתי ספר לעברית במקביל לבתי ספר צרפתיים.

 הויכוח שהיה מתחת לפני השטח פרץ באירוע שמכונה מלחמת השפות או ריב הלשונות (-1113 1114)- חברת עזרא הגרמנית רצתה להקים טכניון ושהלימודים יהיו בגרמנית, התעורר זעם בציבור ונאבקו בה (הסתדרות המורים) ובסוף היא שינתה את השפה לעברית.

2.2- הישוב היהודי אל מול מלחמת העולם הראשונה

 בקיץ 1114 מנה הישוב היהודי %11 מהאוכלוסייה, הקים מוסדות חשובים ועוד.

 עקב מלח"ע ה-1 שבה נלחמו מדינות ההסכמה נגד מעצמות הרכז נותק הקשר בין הישוב למדינות ההסכמה ובנוסף ביטלו את הקפיטולציות. פגע מאוד ביהודים.

 בהתחלה היהודים תמכו בטורקים כדי שהתייחסו אליהם יפה, אך אחרי שהיו גירושים המוניים, סגירת מוסדות מרכזיים ועוד, החלו לתמוך בבריטים והוקמה תנועת ניל"י, ומחוץ לא"י הוקמו גדודים לוחמים.

 אחד הגירושים נקרא גירוש ת"א, הרקע הוא התקדמות הבריטים בצד המצרי. השפיע בעיקר על יהודים שנאלצו לעזוב ולחזור אחרי הרבה זמן.

 עקב הסיוע לבריטים ניתנה הצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1111. הושגה לאחר מאמצים של חיים וייצמן ומהווה הכרה רשמית בתביעות התנועה הציונית. אושרה באו"ם.

2.2- הישוב היהודי והמנדט הבריטי- משיתוף פעולה למאבק

 במהלך 1111-1111 כבשו הבריטים בהדרגה את א"י. בהתחלה היחסים היו טובים ובהמשך עקב שינוי המדיניות ופגיעה בעלייה לארץ, רכישת קרקעות והתיישבות, גרמו למתחים קשים.

 השינויים הוגדרו בסדרת מסמכים בשם הספר הלבן. הראשון (1122), פורסם ע"י צ'רצ'יל. בספר זה עדיין התמיכה הייתה בא"י, אך עבר הירדן המזרחי הופרד מא"י והעלייה היהודית הוגבלה ונקבע כי היא תותאם ליכולת הקליטה הכלכלית של ישראל.

 מאורעות תרפ"ט הביאו לספר הלבן השני (1131) שקבע קריטריונים חדשים לרכישת קרקעות.

היה זמני בלבד.

 מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט הביאו שוב לשינוי במדיניות, הוקמה ועדת פיל כדי לבחון את הסיבות לפרוץ המאורעות ומציאת פתרון לסכסוך היהודי-ערבי. מסקנות הועדה היו חלוקת הארץ לשתי מדינות: ערבית (על רוב שטח ישראל) ויהודית. היהודים התלבטו, הערבים פסלו מיד והחלו שוב באלימות, לכן הבריטים תמכו אז ביהודים.

 לקראת מלח"ע ה-2 הבריטים ניסו להרגיע את האזור ושוב תמכו בצד הערבי ופרסמו את הספר הלבן השלישי של מקדונלד שקבע שתהיה מדינה דו לאומית בא"י, הטיל מכסות עליה מצומצמות ואסר כמעט לחלוטין על מכירת קרקעות.

 לאחר מלח"ע ה-2 המאבק של הישוב בבריטים הוחרף. הורחבו מבצעי העפלה, המחתרות התאחדו לתנועת המרי העברי ופגעו בתשתית הבריטית בא"י. היו פעולות כמו ליל הגשרים- פוצצו 11 גשרים שחיברו את א"י עם שכנותיה, פיצוץ מלון דוד בירושלים שבו היו שלטונות המנדט, בהובלת אצ"ל, ההגנה גינו.

 הבריטים הגיבו, ואחד השיאים היה השבת השחורה במהלכה עצרו הבריטים את ראשי הישוב, הטילו עוצר על אזורים רחבים וחיפשו נשק.

3.2- העליות לארץ בתקופת המנדט הבריטי 2.3.2- העלייה השלישית

 1123-1111.

 החלה כאשר הגיעה לחופי הארץ האוניה רוסלן עם למעלה מ-111 יהודים שהיוו אחוז אחד מכלל האוכלוסייה.

 111,35 עולים. הרקע הוא סיום מלה"ע ה-1 והצהרת בלפור, אכזבה מהשלטון הרוסי.

 כשליש מן העולים היו ציונים סוציאליסטים ועלו במסגרת החלוץ. הקימו את גדוד העבודה אשר נועד להיות קומונה שחבריה חיים חיי שיתוף. עבדו בסלילת כבישים והקמת ישובים.

 נוצרה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י, ארגון עובדים שאיגד את כלל עובדי הארץ.

 הביאו לפיתוח התעשייה הזעירה. אחרי משבר כלכלי רציני בארץ העלייה נפסקה.

2.3.2-העליה הרביעית

 1121-1124. 111,11 עולים.

 הורכבה ברובה ממשפחות המעמד הבינוני שעזבו את פולין עקב המצב הכלכלי הקשה. היו רבים שפנו לעבודת כפיים במושבות ובערים.

 התרומה הייתה בפיתוח היישוב העירוני ופיתוח ת"א בעקר שהפכה למרכז התעשייה והתרבות של הישוב.

2.3.2- העלייה החמישית

 1131-1133. רבע מיליון עולים. הרקע הוא הפחד ממשטרים פשיסטים שתפסו שלטון באירופה.

 העולים מגרמניה השפיעו בעליה זו, למרות שהיו רק חמישית מהעולים. רבים היו בעלי מקצועות אקדמים ותרמו לפיתוח הישוב. הם יחסית שמרו על התרבות שלהם ופחות רצו להשתלב.

 עלו הרבה חברי תנועת החלוץ והביאו להקמת ישובים חקלאיים.

 בתחילת מלח"ע ה-2 הופסקה.

23.2- הישוב היהודי בא"י אל מול מלח"ע השנייה והשואה

 ההכרה אצל ראשי הישוב שיש מסע השמדה של העם היהודי הגיעה מאוחר, ב-42.

 למרות זאת, במהלך כל שנות המלחמה ניסו לסייע ליהודי אירופה.

 למרות היחס שהיה מהבריטים, ראשי הישוב רצו לעזור להם במאבק מול הגרמנים ולהתגייס לצבא.

 לצד המלחמה עם הבריטים נרקמו תוכניות הצלה במטרה להציל כמה שאפשר, תוכניות שביקשו להיעזר במדינות ניטרליות, רקימת קשר עם הגרמנים, הצעת כסף וכו'. הצלחה מצומצמת.

 היו פעולות העפלה- עלייה בעזרת ספינות לאלו שברחו גם באמצעים לא חוקיים. חלק הצליחו לעבור, ולאחר כליאה קצרה נכנסו לארץ, אך בהמשך נחסם נתיב זה. הפעולות היו של מוסדות הישוב.

22.2- לקראת מדינה- הדרך אל הכרזת העצמאות

 כינון המוסדות הלאומיים שהיוו למעשה הממשל האוטונומי של יהודי ארץ ישראל בתקופת הישוב הניח את היסודות להקמת מדינה עצמאית. מסיבה זו יש המכנים אותם המדינה שבדרך.

הורכבו משני גופים.

א. כנסת ישראל- ייצגה את כלל היישוב חוץ ממיעוט שלא קיבל את מרותה. נבחרה אחת ל-4 שנים והורכבה מהוועד הלאומי שהיה למעשה הגוף הביצועי, הממשלה.

ב. הסוכנות היהודית- נציגות משותפת ליהודי א"י, לתנועה הציונית העולמית ולגופים יהודים לא ציוניים מסוימים.

 בפועל, המוסדות עסקו בהרבה דברים: תפסו עצמם כנציגי היהודים מול הבריטים, טיפחו מע' ביטחון וכו'.

 אחת הסוגיות שהתמודדו איתן הייתה עתיד מדינת ישראל. הבריטים לא הצליחו לכונן שלטון מול הסכסוך היהודי-ערבי, ובלחץ התנועה הציונית העבירו את ההחלטה לאונסקו"פ- וועדת האו"ם המיוחדת לא"י, שהחליטה שיש לחלק את המדינה לשלוש: מדינה יהודית, ערבית, ואזור בפיקוח בינלאומי בירושלים. 33 מדינות תמכו, 13 התנגדו, 11 נמנעו (בריטניה ביניהן).

 יום לאחר מכן פרצה מלחמת השחרור, ולכן רצו לדחות את ההכרזה, אך בסוף החליטו המוסדות על הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1141.

שער 2- השואה

2.2- העם היהודי בין שגשוג לשקיעה

 הקיום היהודי בגולה ידע עליות ומורדות. השואה היא האירוע הקשה ביותר.

 את המושג אנטישמיות קבע היהודי המומר וילהלם מאר על מנת לתאר את גישתו הגזענית לאומית ומאז נעשה בו שימוש כדי לתאר שנאת יהודים.

 עם התפשטות הדת הנוצרית החלו מגמות אנטישמיות. הנוצרים האמינו כי היהודים אחראים לצליבת ישו ומתפרנסים שלא ביושר, היהודים סבלו מאפליה והסתה. לדוגמה- הואשמו בהרעלת בורות המים כשבעצם זו הייתה מגפת "המוות השחור".

 הענקת האמנציפציה עזרה ליהודים אך לא הרבה, התחייה הלאומית באירופה והניסיונות לכונן מדינת לאום, גרמו לאנטישמיות ללבוש גוון של גזענות מדעית שהחליפה את העקרונות הדתיים של האנטישמיות הישנה. נוצרו מחקרים שטענו שיש הבדלים בין בני אדם ועל רקע זה קמה האידיאולוגיה הנאצית.

2.2- עליית המשטר הנאצי ורדיפת היהודים בגרמניה

2.2.2- דרכה של המפלגה הנאצית לשלטון

 התקופה שלאחר מלח"ע ה-1 מכונה בהיסטוריה הגרמנית רפובליקת ויאמר, היא נכפתה על גרמניה ע"י מדינות ההסכמה. הציבור שיתף פעולה, אבל רובו שמר אמונים לרייך.

 ההפסד של גרמניה יצר תחושת השפלה ומשבר חברתי וכלכלי חמור. על רקע זה פותחה תיאורית הסכין בגב לפיה גרמניה הפסידה בגלל בגידת הקומוניסטים הסוציאלים והיהודים.

 על רקע זה קמה המפלגה הנאצית. היהודים נתפסו על ידיהם כטפילים.

 המפלגה ניסתה לעשות הפיכה שלא הצליחה, לאחר מכן התארגנה כמפלגה ארצית וזכתה להישג מאכזב, אך בסוף הפכה להיות באמצעות בחירות דמוקרטיות למפלגה הגדולה בפרלמנט.

 היטלר הפך לקנצלר והחל להגביל את הדמוקרטיה ולבטל מפלגות, פעל להשליט את רעיונות הנאצים בחינוך והתרבות.

2.2.2- תורת הגזע- מתיאוריה למעשה

1.2.2.1- חרם ודחיקה מתפקידים ציבוריים

 עם עליית הנאצים החל יישום הדרגתי של מדיניות גזענית כלפי היהודים.

 היטלר האשים את היהודים בהוקעת פעילות גרמניה וקבע את ה-1 באפריל כיום החרם על יהודי גרמניה, הצליח חלקית.

 חוקק חוק החזרת הפקידות המקצועית על כנה שבגללו סולקו יהודים רבים ממשרותיהם, היהודים הורחקו מהתרבות, אסור היה להם לשבת בפארקים ועוד.

 המסרים הופצו ע"י תעמולה.

2.2.2.1- חוקי נירנברג

 נחקקו ב-1135 וסימנו את היהודים כגזע נפרד שאינו חלק מהחברה הגרמנית. סימנו אותם כלא אזרחים, אסרו על נישואי תערובת ושימוש בסמלי המדינה ע"י היהודים, וקבעו הנחיות למיהו יהודי.

3.2.2.1- טרור ורדיפה

 שיפור במצב הכלכלי של גרמניה והתרחקותה מגורמי חוץ הגבירו את המגמות האנטישמיות.

התחילה אריזציה- השתלטות אלימה על בתי עסק ונכסים יהודים. המעגל התרחב עם ההשתלטות על אוסטריה וצ'כוסלובקיה.

 הדברים הגיעו לשיא בליל הבדולח (על שם הזכוכיות השבורות). נעשה על רקע רצח המזכיר הגרמני בשגרירות צרפת אך הייתה מעורבות ממשלתית גדולה. 1411 בתי כנסת הוצתו, 1111 חנויות נשדדו ונשרפו, 411 נרצחו, 11113 למחנות ריכוז, קנס בגובה מיליארד מארק.

4.2.2.1- ניסיונות ההגירה

 הרבה יהודים מגרמניה ניסו להגר אך בהצלחה חלקית כיוון שחלק מהמדינות סגרו שעריהם.

הנושא עלה בועידת אוויאן שבה המדינות הביעו צער על היהודים אך לא הסכימו לקלוט עוד פליטים.

 אחד הפרשיות החמורות היא אוניית סנט לואיס שיצאה מנמל המבורג והייתה אחת האחרונות שיצאו מגרמניה. הגיעו לקובה והיה להם אשרות, אך סירבו להכניס אותם, ניסו להגיע למיאמי וגם שם סירבו, בסוף רק מדינות מאירופה הסכימו לקבל אותם.

2.2- היהודים בשלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה

2.2.2- פרוץ המלחמה ואגרת הבזק של היידריך

 ב-1 בספטמבר 1131 פלשה גרמניה לפולין וכבשה אותה ב-5 שבועות. בתגובה הכריזו בריטניה וצרפת על מלחמה וכך התחילה מלח"ע ה-2. היהודים נרדפו בפולין עוד לפני.

 ב-21 בספטמבר נשלחה איגרת הבזק של היידריך שכללה הוראות איך לטפל ביהודים: ריכוזם בערים הקרובות לצמתי רכבות והקמת היודנראטים, "מועצת זקנים" שיתווכו בין היהודים לנאצים. כל זאת כדי לרכז ולגרש, העברת אדמות של יהודים לפולנים והשארת מפעלים שעוזרים לגרמנים בלבד.

2.2.2- הקמת הגטאות והחיים בגטו.

 בהתאם לאיגרת הבזק החל להתערער בסיס הקיום של היהודים. הם נרדפו, סבלו מאריזציה ועוד.

 בהדרגה הוקמו בפולין גטאות- רובעים סגורים בהם רוכזו היהודים. הגדולים בורשה ובלודג'.

אפשרויות היציאה צומצמו ככל שחלף הזמן.

 היה רעב ומצב תברואתי קשה, אך קמו מנגנוני תרבות, חינוך ועוד.

2.2- הפתרון הסופי

2.2.2- רצח היהודים במבצע ברברוסה

 לאחר כיבוש מערב אירופה החל היטלר לתכנן מבצע במזרח אירופה, שזכה לשם מבצע ברברוסה במהלכו פלשו הגרמנים לבריה"מ בעוצמה. בשטחים אותם כבשו התגורר יהודים וכדי לטפל בהם התלוו ליחידות הפלישה יחידות ס"ס שתפקידם היה לטהר את השטחים מגורמים עוינים, בפועל רצח יהודים. בוצע בבורות ירי, אחד המקרים הקשים היה בפונאר.

2.2.2- ועידת ואנזה ומבצע ריינהרד

 ב-1141 החלו לחסל את הגטאות, ולהעביר את היהודים למחנות ריכוז. לקראת סוף השנה הקימו את חלמנו מחנה ההשמדה הראשון הסמוך ללודג'.

 בעוד השמדת היהודים בעיצומה התקיימה ועידת ואנזה בפרבר בפולין. 14 נציגים שדנו בפתרון הסופי, ושם ההשמדה הפכה להיות שיטתית ומקיפה.

 ב-1142 החל מבצע ריינהרד שמטרתו להביא להשמדת יהדות פולין ובמסגרתו הוקמו 3 מחנות השמדה: בלזץ, סוביבור וטרבלינקה. השתמשו בתאי גזים. בוצעו אקציות במהלכן אספו את היהודים מהבתים אל כיכר השילוחים, לרכבות ולמחנות עליהם לא ידעו. כשהגיעו הוכנסו לתאי גזים ע"י הטעיה.

2.2.2- הקמת אושוויץ והשמדת יהודי אירופה

 בהדרגה נסגרו מחנות ריינהרד ונפתח אושוויץ שריכז את ההשמדה ובו נרצחו למעלה ממיליון יהודים, שגם כאן לא ידעו לאן הם הולכים. הייתה רשת רכבות לאושוויץ.

 מי שיכל לעבוד עבד, אבל סבל מתנאים קשים ומאלימות הנאצים.

2.2- הצלה והתנגדות

2.2.2- חסידי אומות העולם

 גרמניה הצליחה עקב שיתוף פעולה של האוכלוסייה הסובבת.

 הישרדות היהודים הייתה תלויה בעזרה מגורמים לא יהודים שסיכנו את חייהם ונתנו עזרה. כונו חסידי אומות העולם, בודדים וקבוצות, שסיכנו חייהם ללא תמורה, כמו אוסקר שינדלר או הקונסול היפני צ'יאונה שהנפיק אשרות ליהודים. רובם הסתירו יהודים בבתים.

 את אות חסיד אומות העולם מעניק יד ושם. עד עכשיו ניתנו 111,25 אותות. כל תיק מועמד נבחן ע"י ועדה ציבורית בראשות שופט ביהמ"ש העליון.

2.2.2 ניסיונות הצלה

 היו ניסיונות הצלה של יהודים ע"י הברחה, זיוף וכו'.

 הישוב היהודי והקהילה היהודית בעולם ניסתה לעזור אך הצליחו חלקית.

2.2.2- התנגדות: המרידה בגטאות, במחנות וביערות

 בגטאות יהודים רבים ניסו לקיים חיים מלאים ולהבריח אוכל ותרופות.

 כאשר התבררו כוונות גרמניה התפתחו בהדרגה מחתרות שהיו מבוססות על תנועות הנוער. הבינו שלא ינצחו אך נלחמו בכל זאת. המרד הגדול ביותר היה בורשה.

 ברחו מסוביבור, טרבלינקה, פוצץ הקרמטוריום באושוויץ. רבים מהיהודים שברחו הצטרפו לפרטיזנים שהיו מורכבים מיהודים ולא יהודים, ניסו לפגוע בעורף הגרמני והסתתרו ביערות.

2.2- עם תום המלחמה

2.2.2- שארית הפלטה

 במאי 1145 נכנעה גרמניה. היפנים המשיכו להילחם עד שארה"ב הטילה עליהם 2 פצצות אטום.

 רבבות היהודים שניצלו מהנאצים נקראו שארית הפליטה, החלו לנדוד באירופה.

 לפליטים לא היה מקום לחזור אליו, ולרובם גם לא רכוש. בעלות הברית הקימו עבורם מחנות עקורים, בדר"כ בתחומי המחנות ששימשו את הנאצים. למרות השיפור בתנאים החיים לא היו נוחים. הניצולים פתחו בחיי תרבות ורבים ניסו לעלות לא"י.

2.2.2- משפטי נירנברג

 העמדה לדין של הפושעים הנאצים והענשתם ע"י בעלות הברית, בפני טריבונל בינלאומי.

 עמדו למשפט ראשי המשטר הנאצי שהיו עדיין בחיים.

 לא התמקדו בפשעים נגד היהודים אך הם נחשפו.

2.2- השואה ומדינת ישראל

 עם הקמת המדינה הגיעו מאות אלפי ניצולי שואה שאליהם התייחסו לא פעם בזלזול ובורות עד אשר התבררו מימדי השואה.

2.2.2- משפט קסטנר

 ישראל רזה קסטנר היה עורך דין ועיתונאי ציוני שפעל במלח"ע השנייה להצלת יהודים ע"י משא ומתן. לאחר השואה עלה לארץ.

 הואשם ע"י עיתונאי אחר מלכיאל גרינוולד שהכשיר את הקרקע לרצח יהודים, קסטנר תבע אותו תביעת דיבה במשפט קסטנר. בסוף המשפט קבע השופט שקסטנר אשם בבגידה, הוא ערער, אך לפני שביהמ"ש ניקה אותו סופית הוא נרצח בפתח ביתו.

2.2.2- הקמת יד ושם

 הוטל על הועד הלאומי להנציח את קורבנות השואה בארץ.

 באוגוסט 1153 חוקק חוק יד ושם שהגדיר אותו כרשות ממלכתית וכמוסד המופקד על תולדות היהודים בשואה, הנצחת סיפור חיי הנרצחים, הנחלת המורשת לדורות הבאים והנצחת חסידי אומות העולם.

 הוקם מוזיאון היסטורי, מכון מחקר ועוד.

2.2.2- הסכם השילומים

 הסכם השילומים הוא הסכם שנחתם בין ממשלת מערב גרמניה לממשלת ישראל, במסגרתו העבירה גרמניה 3 מיליארד מרק כפיצוי על הנזק והסבל החומרי שנגרמו ליהודים בשואה.

 הושג במשא ומתן ישיר לאחר שבעלות הברית לא הסכימו לדבר בשם ישראל.

 שאלת השילומים הייתה אחד המאבקים החריפים בתולדות ישראל. מתנגדי ההסכם ובראשם מנחם בגין טענו שבחתימה יש עוול מוסרי כי הוא מהווה מחילה על פשעי הנאצים. תומכי ההסכם ובראשם בן גוריון ונחום גולדמן, יו"ר הקונגרס הציוני טענו כי זה יפתור את המשבר הכלכלי שהיה. בן גוריון טבע את המושג גרמניה אחרת- הגרמניה של אז אינה נאצית ולכן יש לבוא במגע עימה. בסוף ההסכם אושר, ובנוסף לכסף העבירה גרמניה רנטות, תשלום חודשי קבוע, לניצולי השואה.

2.2.2- משפט אייכמן

 במאי 1111 הודיע בן גוריון כי אייכמן נמצא בארץ. הוא הובא ע"י כוחות הביטחון והואשם בפשעים נגד העם היהודי, פשעי מלחמה ועוד. הוצגו למעלה מ-111 עדויות ואלפי מסמכים.

אייכמן, שהיה מבכירי המנגנון הנאצי והאחראי להוצאה לפועל של הפתרון הסופי, נמצא אשם ונדון לעונש מוות. המשפט הביא לשינוי היסטורי ביחס לשואה.

שער 2- מורשת המדינה

2.2- פתיחה

 הקמת המדינה הביאה קשיים עצומים של בנייה תוך כדי מלחמה ועלייה לצד המשכיות. התהווה עיקרון הממלכתיות, המוסדות הלאומיים היו מוסדות וולנטריים ומוסדות המדינה היו בעלי הסמכות המחייבת.

 נוצרו קופות חולים, מערכת חינוך ועוד.

2.2- קליטה ועליה

 עם הקמת המדינה נפתחו השערים לקליטה המונית.

2.2.2- העלייה ההמונית (שנות ה-23)

 בשלוש השנים הראשונות למדינה הגיעו כ-111,111 עולים בגל שכונה העלייה ההמונית. הרוב היו כתוצאה של מבצעים וביניהם:

א. מרבד הקסמים- העלאת יהודי תימן 1151-1141. 51 אלף עולים.

ב. מבצע עזרא ונחמיה- העלאת יהודי עיראק, 1151-1151, למעלה מ-111,111 עולים.

ג. מבצע יכין- העלאת יהודי מרוקו בראשית שנות ה-11. 111,11 עולים.

 גל העלייה מאירופה הורכב מניצולי שואה ששכנו במחנות העקורים, שהוקמו ע"י בעלות הברית ושכנו בהם פליטים רבים, אך התנאים שם לא היו טובים.

 רבים מהעולים שוכנו במעברות- שיכונים זמניים של צריפים, פחונים ואוהלים שהוקמו בשולי הערים ושתושביהן הועסקו בדר"כ בעבודות יזומות.

2.2.2- שלח את עמי

 בוצע עקב ההתייחסות הרעה של ברית המועצות לאזרחיה מהדתות השונות וביניהם היהודים.

היו רדיפות, ביטול אשרות הגירה ועוד.

 עקב הרדיפות, היה גל הזדהות עם היהודים, שבתגובה אליו הגדילו יותר את הרדיפות ופתחו במאסרים. האסירים כונו אסירי ציון.

 על מנת להשיג מבריה"מ החל מסע לחצים בינלאומי שכונה שלח את עמי- הלחצים הועילו ו- 111,511 עלו לאורך 3 שנים.

2.2.2- העלייה מאתיופיה

 בשנת 1114 הגיעו ידיעות על מצבם הקשה של יהודי אתיופיה. רעב, רדיפות ועוד.

 ממשלת ישראל החליטה להעלות אותם במבצע שכונה מבצע משה. המבצע נערך בסודיות גמורה, עד שהסודיות נשברה והעלייה נפסקה.

 העלייה חודשה במבצע שלמה שהיה מבצע הטסה גלוי שבמהלכו עלו לארץ 111,14 יהודים.

 עד היום ישנה עליה. הקליטה של האתיופים מאתגרת עקב פערים חברתיים.

2.2.2- העלייה מרוסיה

 התפוררות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות גרר גל עלייה גדול לא"י, עד עכשיו כמיליון עולים. הרבה רצו לעסוק במקצוע שלהם, היו בעלי רקע אקדמי, אך זה לא הצליח בכל המקרים עקב המצב הכלכלי הקשה.

2.2- מוקדי מתיחות ודיון בחברה הישראלית

2.2.2- המתח החברתי- כלכלי

 בשנים הראשונות למדינה המצב הכלכלי היה קשה בעיקר עקב המלחמות, אך גם עוד סיבות. זה גרר משטר צנע שהמדינה הטילה. קיצוב ופיקוח על קניית מוצרי יסוד ועל מחיריהם ע"י תלושים.

 משטר הצנע לא הצליח למנוע היווצרות שסע-חברתי כלכלי. לשסע הזה היו שני מימדים: כלכלה וחברה- מרבית יוצאי האסלאם חיו בעשירון התחתון ואירופה בעשירון העליון, ותרבות- יוצאי צפון אפריקה עלו מאוחר ונאלצו לסגל עולם ערכי שונה, של האשכנזים.

1.1.3.1- ואדי סאליב

 שורה של הפגנות ומחאות שפרצו בשכונות ואדי-סאליב, כנגד האפליה והקיפוח של הממסד האשכנזי.

 הזרז- שוטרים פרצו לשכונה כדי לרסן שיכור וירו ברגלו. היו הפגנות אלימות ע"י ארגון בשם "ליכוד עולי צפון אפריקה".

 חוקרי התקופה מציינים שזו הפעם הראשונה שבה הייתה במדינה מחאה על רקע חברתי כלכלי.

2.1.3.1- הפנתרים השחורים

 עשור אחרי ואדי-סאליב הייתה עוד מחאה על רקע חברתי כלכלי שהובילה קבוצת הפנתרים השחורים. הרקע הוא השיפור במצב הכלכלי שלא התחלק שווה בשווה בין האוכלוסייה. הייתה תחושת קיפוח. הטענה הייתה שיש קשר פסול ומכוון בין מוצא ותרבות (עדה) לבין המעמד הכלכלי.

 יזמו שורת הפגנות ומחאות, כגון גניבת בקבוקי חלב. הממשלה לא הבינה אותם.

2.2.2- המתח הדתי

1.2.3.1- המשבר הפוליטי בסוגיית מיהו יהודי והמשאל בקרב "חכמי ישראל"  חוק השבות לא קבע מיהו יהודי,ומהר עלתה השאלה הזו. כיוון שהחוק לא היה ברור עובדי משרד הפנים החליטו.

 שר הפנים ישראל בר יהודה קבע שורת תקנות למיהו יהודי, משיקולים מנהלתיים ולא הלכתיים.

הדתיים כעסו והמפלגות הדתיות פרשו מהממשלה. בן גוריון ביקש להרגיע וביצע משאל בקרב "חכמי ישראל", חמישים ראשי קהילות ומלומדים. 35 מהם הציעו פתרון לפי ההלכה.

2.2.3.1- פרשת האח דניאל

 האח דניאל היה אוסוולד רופאייזן שהיה יהודי שהסתתר בימי השואה, התנצר וכשעלה לארץ ביקש להירשם כיהודי. משרד הפנים דחה וגם בג"צ דחה.

3.2.3.1- פרשת שליט והתיקון בחוק השבות

 רב סרן בנימין שליט היה נשוי לאישה לא יהודיה, וביקש שילדיו ירשמו כיהודים, בג"צ נעתר ועקב הסערה שזה עורר תוקן חוק השבות.

2.2.2- המתח הפוליטי-בין ימין לשמאל

 מאז ראשית שנות ה-31 עמדה מפא"י בראש המדינה. מצב זה מכונה הגמוניה פוליטית והיא נמשכה מימי הישוב לימי המדינה.

 בצד השני הייתה מפלגת החירות שבראש בגין. הייתה תנועה קטנה. ראש הממשלה דוד בן גוריון קבע את המינוח בלי חירות ובלי מק"י, בחר למעשה להוציא את מק"י שסימלה שמאל קיצוני ואת חירות שסימלה ימין קיצוני.

 עקב תהליכים דמוגרפיים וחברתיים נשחקה מעמדה של מפא"י (לימים העבודה) והתחזקה חירות שהפכה בסוף לליכוד, ובסוף ב-1111 זכתה להיות המפלגה הגדולה ולהרכיב את הממשלה. חיים יבין אמר: "מהפך", ולימים חילופי השלטון במדינת ישראל כונו המהפך.

2.2.2- המתח בין היונים לניצים-תהליך השלום

 עם תום מלחמת העצמאות נחתמו בין ישראל לבין מרבית מדינות ערב הסכמי רודוס שהיו הסכמי שביתת נשק ונועדו להוביל לשיחות שלום. היו זמניים.

 הויתורים שישראל עשתה הובילו לויכוחים בין היונים- שתמכו בתהליך השלום, לניצים-שהתנגדו לו ולויתורים.

1.4.3.1- הסכם השלום עם מצרים

 לאחר מלחמת יום כיפור נחתמו בין ישראל למצרים הסכמי ביניים (15) ושנתיים אח"כ הגיע סאדאת לביקור בישראל. הייתה התרגשות בחברה הישראלית, הערבים זעמו.

 סוכם, בתיווך אמריקאי כי ישראל תיסוג מחצי האי סיני, ותפנה משם את כלל הישובים ומצרים תעשה שלום עם ישראל. הנסיגה לוותה בהתנגדות עזה.

2.4.3.1- תהליך מדריד

 לאחר הנסיגה מסיני, היה צריך להתחיל משא ומתן עם הפלשתינים. לא התקדם עד לועידת מדריד אשר פתחה במאמץ להשיג שלום בין ישראל לכל שכנותיה. התקיימו פגישות רבות של משלחות, אך בסוף לא הצליחו ונראה כי התהליך גווע.

3.4.3.1- תהליך אוסלו

 לאור כישלון תהליך מדריד, החל תהליך אוסלו שבו התנהלו השיחות באופן ישיר וללא תיווך.

בסוף הולידו את הסכם אוסלו שעליו חתמו יצחק רבין ויאסר עראפת. במרכז עומדת ההכרה בין ישראל ואש"פ, נסיגת צה"ל מעזה, הקמת הרשות הפלשתינית ופתיחת שיחות על הסדר קבע. היו כאלו שראו בו טוב וכאלה שראו בו מסוכן. הוביל לויכוח חריף.

4.4.3.1- הסכם השלום עם ירדן

 הסכם אוסלו נתן למלך חוסיין להתקדם לשלום עם ישראל, ויצר אצלו תחושת דחיפות להגיע להסכם כדי לשמור על אינטרסים ירדנים. המסע ומתן הוליד הסכם שלום. הצהרה על כינון מצב שלום, חילופי שטחים בערבה, העברת מכסות מים.

5.4.3.1- תוכנית ההתנתקות

 בשנות ה-11 היו הרבה ניסיונות לסיום הסכסוך הערבי-ישראלי שנכשלו. לכן יזמה ממשלת ישראל את תוכנית ההתנתקות, במסגרתה פינתה ישראל את הישובים היהודים ובסיסי צה"ל בעזה ובצפון השומרון.

 האחריות למשימה הוטלה על כוחות הביטחון ובמרכזם צה"ל. עוררה ויכוח חריף מאוד.

2.2.2- המתח בין ביטחון חברה ודמוקרטיה 1.5.3.1- פרשת העסק ביש  בשנת 1154 חשף השלטון המצרי חוליה של 11 יהודים מצרים שפעלו בשירות הביטחון הישראלי ועסקה בהטמנת מטעני חבלה. חשיפת החוליה היא כשל מבצעי שסיכן את מעמד ישראל ואת ביטחון יהודי מצרים וכונתה עסק הביש.

 שר הביטחון לבון התפטר, מונתה ועדה שזיכתה אותו, אך עקב יחסים עכורים עם רה"מ בן גוריון, בן גוריון לא קיבל את הקביעה. קביעה זו גרמה לבן גוריון להתפטר.

2.5.3.1- פרשת קו 311

 ב- 1114 חטפה חוליית מחבלים אוטובוס שנסע מתל אביב לאשקלון, ודרשה שחרור מחבלים.

השב"כ השתלט על האוטובוס ומס' אנשים נהרגו כולל שניים מארבעת המחבלים, לאחר חקירתם. פרשה זו נודעה כפרשת קו 233 כשהמדינה מסרה שהמחבלים מתו מפציעה, אך עיתון חשף שלא (שהשב"כ הרג אותם אח"כ). עקב החשיפה הצנזורה סגרה את העיתון.

 בסוף האחראים לפרשה פרשו מתפקידם, אך קיבלו חנינה מהנשיא.

2.2.2- המתח בין הרוב היהודי למיעוט הערבי 1.1.3.1- הטבח בכפר קאסם  ביום הראשון למלחמת סיני הורו על עוצר, ומי שמפר אותו, לפתוח עליו באש. היו פועלים ערבים שלא ידעו על העוצר, אך ויתרו להם. בכפר קאסם לא עשו כך, ובהוראת המפקד הרגו 43 אזרחים שלא ידעו על העוצר, בטבח שנקרא טבח כפר קאסם.

 הועמדו לדין 11 לוחמי מג"ב והמפקד הואשם ברצח. הוטבע המושג פקודה בלתי חוקית בעליל.

2.1.3.1- יום האדמה

 מהקמת המדינה חוקקו חוקים ותקנות שהעבירו הרבה אדמות של ערבים לבעלות המדינה, כגון חוק נכסי נפקדים שקבע כי אדמותיו של אדם שעזב את הארץ, לארץ עוינת במהלך מלחמת העצמאות יופקעו.

 ב-1111 פרסמה הממשלה שורת החלטות בנוגע לקרקעות. הערבים כעסו וביקשו למחות בשביתה תחת הכותרת יום האדמה. ביום זה היו התנגשויות אלימות.

3.1.3.1- אירועי אוקטובר וועדת אור

 ב-1 באוקטובר 2111, סמוך להתחלת "גאות ושפל" החל גל הפגנות אלימות שכונה אירועי אוקטובר. הושלכו בקבוקי תבערה, חסמו כבישים ועוד. נהרג אזרח ישראלי, 12 ערבים ישראלים ופלשתיני.

 עקב האירועים מונתה ועדת אור שמצאה כי היו ליקויים רבים של המשטרה וכן על מצוקת הערבים בישראל ותחושת הקיפוח והאפליה.

2.2- נשיאי המדינה

2.2.2- חיים וייצמן

 נשיא המדינה הראשון, היה מדען ואחד מאבות הציונות הסינתטית.

 פעל לקרב את הבריטים לרעיונות הציונות ולהשגת הצהרת בלפור.

 היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, עמד בראש מכון מחקר ע"ש דניאל זיו שהפך להיות מכון ויצמן.

2.2.2- יצחק בן צבי

 הצטרף למפלגת "פועלי ציון" ופעל לעיצובה.

 נמנה עם מייסדי ארגון השמירה בר גיורא.

 גורש מהארץ לארה"ב ושם יזם את הקמת הגדוד העברי אשר פעל במסגרת הצבא הבריטי.

 יסד מכון לחקר קהילות ישראל במזרח ולימים זה הפך להיות יד יצחק בן צבי, מכון מרכזי ומרכז העוסק בחקר ההיסטוריה של א"י ויהדות המזרח.

2.2.2- זלמן שזר

 התמקד בהשכלתו בלימודי היסטוריה והיה אחד מתלמידיו של ההיסטוריון שמעון דובניב.

 הפך לאחד ממנהיגיה של פועלי ציון.

 שימש כשר החינוך בממשלה הראשונה ויצר את חוק חינוך חובה, ולפיו מגיל 13-5 חייב הילד להיות במוסד חינוכי חינם. בהמשך הורחב עד לגיל 11.

2.2.2- אפרים קציר

 התגייס להגנה.

 לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית והפך לאחד מחשובי המדענים שפעלו בארץ.

 כהונתו עמדה בסימן מלחמת יום כיפור שפרצה מעט לאחר כניסתו לתפקיד. הרבה לבקר אלמנות ופצועים.

 יסד את "אות הנשיא למתנדב".

2.2.2- יצחק נבון

 התגייס להגנה ועמד בראש המחלקה הערבית בירושלים.

 ב-1113 מונה לראש אגף התרבות והחל במבצע לביעור הבערות שמטרתו הייתה הרחבת ידיעת קרוא וכתוב אצל מבוגרים מאוכלוסיות חלשות, היווה בסיס להקמת יחידת המורות החיילות.

 כהונתו עמדה בסימן הסכם השלום עם מצריים.

 במהלך מלחמת של"ג הצטרף לדרישה להקמת ועד חקירה לאירועי סברא ושתילה.

 גם לאחר כהונתו המשיך לכהן בתפקידים פוליטיים שונים.

 עסק גם בכתיבה. יצירתו הידועה ביותר היא בוסתן ספרדי, שמתארת את סיפורה של השכונה הספרדית אוהל משה.

2.2.2- חיים הרצוג

 התגייס להגנה.

 הקים את מחלקת המודיעין של צה"ל שהפכה לימים לאגף המודיעין. שימש כראש האגף.

 היה נספח צבאי בוושינגטון ושגריר ישראל באו"ם.

 נבחר לכנסת מטעם העבודה ולבסוף לנשיא.

2.2.2- עזר וייצמן

 שירת כטייס בצבא הבריטי, פרש ממנו והצטרף לאצ"ל.

 היה ממקימי "שירות האוויר" של ההגנה שהפך להיות חיל האוויר.

 מונה למפקד ח"א ומילא את התפקיד 1 שנים.

 שימש כסגן הרמטכ"ל וראש אגף מבצעים.

 מילא תפקיד מפתח בהשגת הסכם שלום עם מצרים.

2.2.2- משה קצב

 נבחר כראש הרשות המקומית קריית מלאכי. היה ראש המועצה הצעיר ביותר.

 נבחר לכנסת, ומונה לשר העבודה והרווחה, היה השר הצעיר ביותר בתולדות המדינה.

 היה סגן רה"מ.

 הורשע בשנת 2111 בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות לו, ובשיבוש הליכי משפט. נידון לשבע שנים בפועל ו-511112 שקל קנס.

3.2.2- שמעון פרס

 היה בהגנה.

 מונה ע"י בן גוריון למנכ"ל משרד הביטחון, בן 21 בלבד. עסק בפיתוח התעשיות.

 פעל לחיזוק היחסים בין צרפת לישראל.

 כיהן כשר הביטחון, שר החוץ, שר האוצר, שר לשיתוף פעולה אזורי, פיתוח הנגב והגליל, קליטת עלייה, שר התקשורת, שר ההסברה ועוד. כיהן כרה"מ בממשלת אחדות.

 זכה לפרס נובל לשלום עקב הסכם אוסלו.

 יזם את ועידת הנשיא.

2.2- ראשי ממשלה

2.2.2- דוד בן גוריון

 יזם את הקמת הגדוד העברי אשר פעל במסגרת הצבא הבריטי.

 נבחר להנהגת הסתדרות העובדים. עמד בראש מפלגת פועלי ארץ ישראל והפך אותה לגדולה בארץ.

 הוביל את התמיכה באונסקו"פ, הכריז על הקמת מדינת ישראל והנהיג את הכוחות במלחמת העצמאות.

 אחד העקרונות המרכזיים שלו היה ממלכתיות, פירוק מוסדות מפלגתיים ובניית מוסדות מדינה חזקים.

 היה אחראי לפירוק הפלמ"ח.

 כתב את הספר ייעוד וייחוד שעוסק בייחודו של צה"ל ותפקידו החינוכי חברתי.

 חתם על הסכם השילומים.

 לאחר שהתפטר בפעם הראשונה התיישב בשדה בוקר.

 הוביל במלחמת סיני כראש הממשלה שוב.

2.2.2- משה שרת

 נמנה עם המחזור הראשון של לומדי הגימנסיה.

 עם הקמת המדינה מונה לשר החוץ והקים את השירות הדיפלומטי הישראלי, במסגרתו היה מעורב בהסכמי רודוס והסכמי השילומים.

 ממשלתו התאפיינה בקו מתון.

 שימש כמנהל הוצאת "עם עובד" ומכללת בית ברל.

2.2.2- לוי אשכול

 יזם את הקמת חברת מקורות, חברת המים המרכזית של ישראל.

 שימש כשר האוצר, במהלך התפקיד הקים את המעברות, אזורי שיכון זמניים שהורכבו מפחים.

 מדיניותו הפשרנית זכתה לתמיכה עד לתקופת ההמתנה לפני ששת הימים.

 החליט, אחר התלבטות לצאת למלחמת ששת הימים, אחד הניצחונות המזהירים של ישראל.

2.2.2- גולדה מאיר

 מזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות העובדים.

 כהונתה כשרת העבודה בממשלה הראשונה הביאה לחקיקת שעות העבודה והמנוחה, הקימה את הביטוח הלאומי, מוסד הרווחה המרכזי בישראל המספק קצבאות לנזקקים.

 תקופתה כראש ממשלה עמדה בסימן מלחמת יום כיפור, ישראל התעלמה ממודיעין וספגה אבידות קשות בהתחלה.

2.2.2- יצחק רבין

 מונה לרמטכ"ל השביעי של צה"ל. במהלך כהונתו פרצה מלחמת ששת הימים.

 היה שר העבודה.

 במהלך כהונתו נחתמו הסכמים עם מצרים.

 הוביל את חילוץ הנוסעים משדה התעופה באנטבה-מבצע יונתן.

 חתם על הסכם שלום עם ירדן.

 תהליך השלום גרר תגובות חריפות. האלימות הגיעה לשיא כשבי"ב בחשוון, 32.22.2, כשפעיל הימין הקיצוני יגאל אמיר רצח את רבין בכיכר מלכי ישראל.

2.2.2- מנחם בגין

 היה בבית"ר וכיהן שם בתפקידי מפתח.

 מונה למפקד האצ"ל.

 חתם על הסכם שפירק את האצ"ל אך עמד בחזית העימות בפרשת אלטלנה, שהה על הספינה.

 הקים את תנועת החירות, הציבה אופוזיציה מתמדת לבן גוריון. אחת המחלוקות הייתה הסכם השילומים.

 הפך לרה"מ במסגרת המהפך הפוליטי.

 ממשלתו הביאה לחתימת הסכם שלום עם מצרים.

 הורה על הפצצת הכור האטומי בעיראק במסגרת מבצע אופרה והחליט גם על יציאה למלחמת של"ג.

2.2.2- יצחק שמיר

 הצטרף לאצ"ל ואז ללח"י והפך למנהיג בולט.

 התגייס למוסד.

 מונה לשר החוץ. ולאחר מכן לרה"מ במסגרת ממשלת אחדות עם פרס.

 נבחר שוב לרה"מ ותקופתו עמדה בסימן העלייה מאתיופיה ומלחמת המפרץ.

2.2.2- שמעון פרס.

3.2.2- בנימין נתניהו

 התגייס לסיירת מטכ"ל, שם שירת כלוחם ומפקד.

 מונה לציר ישראל בוושינגטון ושגריר ישראל באו"ם.

 שימש בממשלת שרון השנייה שר אוצר והוביל תהליכים של הפרטה ומכירת חברות.

 חזר להיות יו"ר הליכוד עם הקמת קדימה. ב-2111 מונה לרה"מ.

23.2.2- אהוד ברק

 התגייס לשריון.

 שימש כמפקד סיירת מטכ"ל ובמסגרת זו השתתף במבצע אביב נעורים במהלכו תקפו יעדי טרור בלבנון.

 מונה לרמטכ"ל ה-14.

 אחד השיאים של שיחות השלום שניהל ברק היו קמפ-דיוויד, שנכשלה ואחריה פרצו אירועי גאות ושפל (האינתיפאדה השנייה).

 מונה ליו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון. יצא לעופרת יצוקה.

22.2.2- אריאל שרון

 הקים את יחידה 232 שמשימתה פעולות תגמול נגד מסתננים. מוזגה עם גדוד 111 והפכה ליחידת הקומנדו הראשונה.

 שימש במגוון תפקידי פיקוד.

 הקים את תנועת שלומציון שהתמזגה לליכוד.

 מונה לשר הביטחון ופעל למימוש הסכם השלום על מצרים.

 הוגה ויוזם מלחמת של"ג.

 כהונתו עמדה בסימן מבצע חומת מגן, כהונתו השנייה בסימן תוכנית ההתנתקות.

22.2.2- אהוד אולמרט

 היה כתב בעיתון "המחנה".

 היה השר לענייני מיעוטים.

 כהונתו אופיינה בהחרפת הסכסוך בעזה, ובפרוץ מלחמת לבנון השנייה, שהביאה לפגיעה בתשתית הטרור של חיזבאללה.

 במהלך התקופה שלפני הבחירות, שאולמרט לא השתתף בהם, הוביל את המדינה לעופרת יצוקה.

2.2- ראשי המטה הכללי

2.2.2-יעקב דורי

 ראש המטה הכללי הראשון.

 סייע לבן גוריון בהכנת כוח המגן העברי למלחמת העצמאות.

 מונה לראש אגף המדע.

2.2.2- יגאל ידין

 הרמטכ"ל השני. קבע את כללי היסוד בתחום הגיוס.

 לאחר פרישתו התמסר לארכיאולוגיה, היה אחראי לחשיפת שרידי מצדה.

2.2.2- מרדכי מקלף

 היה בהגנה. נאסר ע"י הבריטים.

 היה בין משחררי חיפה, עכו והגליל.

 במהלך כהונתו השלים תוכנית קיצוצים בצה"ל והקמת יחידה 111.

2.2.2-משה דיין

 היה בהגנה.נאסר ע"י הבריטים

 במהלך כהונתו פיקד על הצבא במספר פעולות תגמול ובמלחמת סיני.

 מונה לשר הביטחון . הוביל את צהל במלחמת ששת הימים, ההתשה ויום כיפור.

2.2.2- חיים לסקוב

 היה בהגנה. שימש כקשר של יעקב דורי.

 עד פרוץ מלחמת העצמאות פיקד על קורס קצינים הצהלי הראשון.

 כהונתו התאפיינה בשקט יחסי.

 מונה לנציב קבילות חיילים הראשון בצהל.

2.2.2- צבי צור

 פיקד על גדוד 54.

 בתקופת כהונתו היה שקט יחסי, למעט מבצע סנונית. התמקד ברכישת אמצעי לחימה ופיתוח יכולות בתחום האלקטרוניקה והטילים.

2.2.2- יצחק רבין.

2.2.2- חיים ברלב

 שימש במגוון תפקידים ובין השאר כמפקד בקורס מג"דים ומח"טים.

 היה ראש אגף המבצעים.

 פיקד על צהל במלחמת ההתשה, הורה על הקמת קו מעוזים מבוצר שמנה 31 מוצבים לאורך תעלת סואץ וכונה קו ברלב.

3.2.2- דוד אלעזר

 היה בפלמ"ח.

 היה ראש אגף מבצעים ואז הרמטכ"ל.

 במהלך כהונתו פרצה מלחמת יום כיפור. היה שותף לקונספציה כי לא יתקפו ולכן התפטר.

23.2.2- מוטה גור

 זכה בצל"ש הרמטכ"ל שהומר לעיטור העוז.

 היה מפקד חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים במילואים.

 נחרת בציבור כמשחרר ירושלים בששת הימים.

 במהלך כהונתו צהל יצא למבצע יונתן.

22.2.2- רפאל איתן

 היה בפלמ"ח.

 מונה למפקד יחידת הצנחנים ואז לאלוף פיקוד צפון.

 הקים את פרויקט חיילי המקא"ם ויצא למלחמת של"ג 22.2.2- משה לוי  היה קצין המבצעים בגדוד הצנחנים שצנח במיתלה.

 בכהונתו צהל התחדש במערכות נשק.

22.2.2- דן שומרון

 שירת בצנחנים, השתחרר ואז חזר לשירות ויצא לקק"צ.

 פיקד על גדוד הצנחנים במלחמת ההתשה ועל מבצע יונתן.

 כהונתו עמדה בסימן האינתיפאדה הראשונה ומלחמת המפרץ.

 מונה ליו"ר התעשייה הצבאי.

22.2.2- אהוד ברק

22.2.2- אמנון ליפקין שחק

 מונה למפקד סיירת דוכיפת וזכה בעיטור העוז.

 מונה לאלוף פיקוד מרכז, ראש אמ"ן, ראש אג"ם, במסגרתו פיקד על מבצע שלמה.

 בתקופתו צה"ל נסוג מהשטחים ביו"ש ובעזה.

22.2.2- שאול מופז

 היה מפקד ביה"ס לקצינים.

 בעת כהונתו נסוג צהל מלבנון, פרצו אירועי גאות ושפל שבסופם החל צהל במבצע חומת מגן בו השתלטו על ערים פלשתיניות.

 היה שר הביטחון.

22.2.2- משה בוגי יעלון

 שירת כמ"מ וכמ"פ בנחל.

 מונה למפקד סיירת מטכ"ל.

 תקופת כהונתו עמדה בסימן הטמעת ערכי צה"ל ותפיסת "ייעוד וייחוד" העוסקת בחיזוק הזהות הישראלית-יהודית בקרב מפקדי צה"ל.

22.2.2- דן חלוץ

 הוכשר כטייס קרב.

 היה ראש מחלקת אמצעי לחימה ובהמשך מפקד בסיס חצור.

 היה מפקד ח"א.

 היה הרמטכ"ל הראשון שצמח בח"א, ביקש לחזק אותו.

 כהונתו עומדת בסימן ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה.

23.2.2- גבי אשכנזי

 שימש במ"מ, מ"פ וסמג"ד בגולני.

 היה מפקד יחידת הקישור לדרום לבנון.

 תקופת כהונתו עומדת בסימן בניין כוח היבשה ומבצע עופרת יצוקה,  היום יו"ר חברת "שמן".

23.2.2- בני גנץ

 מ"פ בצנחנים.

 מפקד בשלדג, חטיבת הצנחנים, חטיבת יהודה ועוד.

 פיקד על איו"ש.

שער 2- ביטחון ישראל

2.2- פתיחה

 מאז מלחמת העצמאות נאלצה מדינת ישראל להתמודד שוב ושוב עם איומים על קיומה.

2.2- הולדתו של הסכסוך הישראלי-ערבי 2.2.2- פרוץ הסכסוך

 היחס בין מאזן היהודים לערבים החל להשתנות.

 כיוון שלאחר שבריטניה כבשה את ישראל מהטורקים, היא הבטיחה גם לישראל וגם לערבים שטחים, נוצרה אצל שני הצדדים תקווה, שהובילה לסדרה של התנגשויות שכונו מאורעות.

2.2.2- מאורעות תר"פ-תרפ"א 1.2.2.1- קרב "תל חי"

 אחרי מלח"ע ה-1, חולק המזרח התיכון. לפי ההסכם, אזור הגליל היה צריך להיות של הצרפתים, אך הערבים התנגדו להם ובאזור שרר בלאגן. היהודים נקלעו למאבק.

 בינואר 11 הצטרף לאנשי תל חי יוסף טרומפלדור, במטרה לארגן את השמירה במקום. הוא לחם בצבא הרוסי קודם.

 בי"א באדר תר"פ דרשה קבוצת ערבים להיכנס לחצר תל חי. התפתח קרב יריות שנהרגו בו 1 מאנשי המקום, ביניהם טרומפלדור. הקרב הפך לאחד הסמלים של הגנת הישוב.

2.2.2.1- מאורעות תר"פ

 המון ערבי שהוסת בידי המופתי חאג' אמין אל חוסייני, בסיסמאות אנטישמיות, התנפל על יהודים שנקרו בדרכו. הבריטים לא עזרו. נרצחו 1 יהודים והיו 211 פצועים.

3.2.2.1- מאורעות תרפ"א

 המוקד היה ביפו והתפשט לכל הארץ. כנופיות ערביות חמושות החלו בתקיפה של יהודי יפו, ת"א וכמה מושבות נוספות. הבריטים סייעו ליהודים.

2.2.2- מאורעות תרפ"ט

 מרכזם בירושלים. הגופים המוסלמים ששלטו בכותל קבעו שהיהודים לא יציבו מתקנים שם.

כשהיהודים שמו מחיצת בד, טענו שהם מנסים להשתלט על הר הבית. המתיחות נשמרה שנה ואז התפרצה.

 המון ערבי הנפל על היהודים. הפגיעה הקשה הייתה בחברון, שם הישוב היהודי חדל להתקיים.

ניסו גם בת"א וחיפה. הבריטים פינו ישובים.

 הישוב היהודי הוכה בהלם מאי תגובת הבריטים ומחולשת ההגנה. הטבח הוכיח שהערבים נגד כל היהודים ולא רק נגד הישוב החדש.

 המאורעות הובילו להפרדה הולכת וגוברת בין יהודים וערבים בארץ.

2.2.2- מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

1.4.2.1- השלב הראשון-מאורעות תרצ"ו

 1131. החל מרד של הערבים נגד שלטון המנדט בארץ, נקרא המרד הערבי הגדול. הערבים דרשו הפסקת עליה של היהודים, איסור מכירת קרקעות ועוד. הייתה שביתה ערבית ופעולות טרור.

 התגבר שיתוף הפעולה בין היהודים לבריטים. גויסו שוטרים יהודים שכונו נוטרים, שקיבלנו מהבריטים נשק, מדים וכו'.

2.4.2.1- השלב השני (תרצ"ח-תרצ"ט)

 בעקבות הגל הראשון הקימו הבריטים את ועדת פיל. בעקבות החלטות הועדה הערבים כעסו ופתחו באלימות. הבריטים הגיבו ביד קשה, הוטל ממשל צבאי בארץ, ונוצר שקט.

 נסלל כביש הצפון, כביש ביטחון על גבול ישראל ללבנון ע"מ למנוע חדירת נשק וגורמי טרור. נבנו מצודות משטרה שכונו מצודות טיגרט.

 הוקמו פלוגות הלילה המיוחדות בהן שרתו נוטרים לצד חיילים בריטים. היוו מעין יחידות קומנדו.

 הוקמו עוד מספר נקודות יישוב יהודיות במסגרת חומה ומגדל: הקמה מהירה של יישובים שאופיינו בגדר מקיפה מעץ וחצץ, מגדל שמירה ומספר צריפי מגורים.

2.2- התפתחות כוח המגן העברי 2.2.2- מלח"ע הראשונה

1.1.3.1- ניל"י (נצח ישראל לא ישקר)

 הוקמה ב-1115 כגוף מחתרתי שביקש לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים במהלך מלח"ע ה-2, ע"י מסירת מידע על תנועות ומתקנים של הטורקים.

 עוררה התנגדות מהישוב שפחד מתגובת הטורקים. גילו אותם ע"י יונת דואר.

2.3.1.1- הגדודים העבריים

 הגדודים העבריים הם כינוי לגדודי צבא יהודים שהוקמו ע"י הבריטים במלח"ע ה-1 ולחמו לצידם נגד מעצמות המרכז.

 הגדוד הראשון היה גדוד נערי הפרדות, שהורכב מיהודים בעלי נתינות זרה שגורשו מהארץ. סגן המפקד היה טרומפלדור.

 היו גדודים נוספים אך הם פורקו. נשאר הגדוד הארץ-ישראלי שהפך לגדוד הראשון ביהודה, והפך לחלק מחיל המצב הקבוע בארץ.

2.2.2- ארגוני השמירה

1.2.3.1- בר גיורא

 ארגון השמירה הראשון בא"י, 1111.

 מטרתו הייתה ליטול את האחריות על השמירה והביטחון של הישוב היהודי בא"י מידי השומרים הזרים (הערבים).

 הייתה משמעת חזקה וחשאיות.

2.2.3.1- השומר

 עם הצלחת בר גיורא הוחלט להרחיב את ההגנה ולהקים ארגון גלוי. השומר. מטרתו הייתה ליטול את האחריות על השמירה והביטחון של הישוב היהודי בא"י מידי השומרים הזרים (הערבים).

 עמדו בבחינות גופניות ונערך טקס השבעה סודי.

 בסוף הוא פורק וסמכויותיו עברו למפלגת העבודה.

2.2.2- ארגוני המחתרת

1.3.3.1- ההגנה

 עקב הסכסוך הערבי ישראלי ולאחר פירוק השומר הוחלט להקים את ההגנה.

 עסקה בהגנה על ישובים ושכונות יהודיות.

 ב-1131 הוקמה המפקדה הארצית, גוף אזרחי בו היו חברים 3 נציגי הסתדרות העובדים ו-3 נציגי המחנה האזרחי. פיקח על פעולות הארגון.

 במהלך המאורעות גדל השת"פ עם הבריטים ובמקביל הוקמו פלוגות שדה, יחידות ניידות שיצאו מחוץ ליישוב כדי לקדם את הפורעים ולאתר את בסיסיהם.

 במלה"ע ה-2 הוקם הפלמ"ח, על רקע איום הפלישה של כוחות צבא גרמניים. בהתחלה הבריטים תמכו אבל בסוף הפך לארגון מחתרת.

 לאחר מלה"ע ה-2 שימשו ההגנה והפלמ"ח מכשיר ביצוע למוסדות הלאומיים.

2.3.3.1- האצ"ל

 בעקבות מאורעות תרפ"ט ומדיניות ההבלגה של ההגנה פרשו ממנה כמה חברים והקימו את ארגון ב'. לנוכח תרצ"ו-תרצ"ט חזרו החברים להגנה ומי שנשאר בארגון ב' הפך להיות ארגון צבאי לאומי.

 מטרתו להביא להקמת מדינה יהודית בא"י על שתי גדות הירדן.

 לאחר פרסום הספר הלבן השלישי, החל לפעול נגד מטרות בריטיות. במלה"ע השנייה השהה את הפעולות ולכן נוצרה לח"י. חידד את המרד אחרי המלחמה ובאוקטובר 45 הושג הסכם על שת"פ בין המחתרות במסגרת תנועת המרי העברי, ב-41 פוצץ את מלון דוד בירושלים.

 בסוף האצ"ל שולב בצה"ל, אך המשיך לפעול עצמאית. אחת הפרשות הקשות הייתה אלטלנה.

3.3.3.1- לח"י (לוחמי חירות ישראל)

 קמה כיוון שעם פרוץ מלח"ע ה-2 האצ"ל החליט לשתף פעולה עם הבריטים. מטרתו סילוק הבריטים מהארץ.

 סבלו מרדיפות.

 עם הקמת צה"ל פורק הארגון חוץ מבירושלים.

2.2.2- התגייסות היישוב היהודי במלח"ע ה-2

 בתחילת המלחמה פנה הישוב היהודי לבריטים ליצירת כוח צבאי יהודי שיילחם. הבריטים לא נענו באופן מלא, אך בהדרגה נוצרו יחידות קרביות עד שהוקמה החטיבה היהודית הלוחמת שכונתה גם הבריגאדה היהודית. נלחמה בחזית האיטלקית. מילאו תפקיד חשוב בתנועת ההעפלה.

 פרשיה חשובה הייתה סיפורם של הצנחנים הארצי-ישראלים. הוכשרו ע"י הבריטים ותפקידם היה הצלת שבויים בריטים, הפעלת אלחוט ושליחות בקרב הקהילה היהודית. נתקלו בקשיים, 12 נפלו בשבי מתוכם 1 נרצחו.

2.2- הקמת צה"ל

 המחתרות התאחדו לכוח אחד (ממלכתיות) ונאסר על קיום כוח צבאי נוסף.

 צעד משמעותי היה פירוק הפלמ"ח.

2.2- מלחמות ומבצעי ישראל 2.2.2- מלחמת העצמאות

1.1.5.1- הרקע לפרוץ המלחמה

 בתקופת המנדט נוצרו המוסדות של ההנהגה וארגוני מגן שהיוו בסיס להקמת המדינה.

 עקב החלטת אונסקו"פ, ההנהגה הערבית פתחה במלחמה שמטרתה ביטול ההחלטה.

 את המלחמה ניתן לחלק לשני שלבים: מה-11.31 שם החליטו ועד הכרזת המדינה, שם הלחימה הייתה בין יהודים לערבים מקומיים, ואחרי הכרזת המדינה, מלחמה נגד כל צבאות ערב.

2.1.5.1- השלב הראשון

 התאפיין בסדרת פעולות טרור. הלחימה הייתה בכל הארץ. האו"ם סייע פעם ליהודים ופעם לערבים.

 בחודשים הראשונים הערבים הובילו, השמידו שיירות ועוד. בזמן זה עשתה הנהגת הישוב ניסיון להתגבש וגיבשה את תוכנית ד', שמטרותיה השתלטות יזומה על שטחים שנועדו ליהודים לפי האו"ם.

 המפנה חל במבצע נחשון שמטרתו פריצת הדרך לירושלים. נחל הצלחה חלקית. מרבית יעדי תוכנית ד' הושגו.

3.1.5.1- השלב השני

 נפתח עם הרכזת המדינה ואיום על פלישה מצד מדינות ערב. האיום התממש.

 צבא מצרים פלש מדרום וניתק את הנגב מהמדינה.

 צבא עיראק פלש מאזור עמק הירדן אך נבלם.

 הוקם צבא ההגנה לישראל בשיא הקרבות, צבא סדיר תחת מרות המדינה.

 האו"ם גילה מעורבות ומינה את הרוזן ברנדוט למתווך מטעמו והוא הצליח להשיג הפוגה שבמהלכה צה"ל התחמש, ההפוגה הראשונה.

 בראשית יולי חודשה האש, ביוזמת צה"ל ונקראה קרבות עשר הימים ובהם הגיעו להישגים.

 היה מבצע דני- בו נכבש המרחב בין ראש העין לעמק איילון, מבצע ברוש- כיבוש ראש הגשר, מבצע דקל- השתלטות על אזור נצרת ופתח את הדרך לטבריה, ועוד.

 ברנדוט קרא למשא ומתן, וגיבש תוכנית, אך נרצח ע"י פעילי הלח"י. העמיד את ישראל בבעיה.

 התחילה סדרה חדשה של מבצעים כגון מבצע יואב, שבו נפרצה הדרך לנגב וב"ש נכבשה. המצרים נסוגו ובאזור שכונת כיס פלוג'ה נותרה חטיבה מצרית.

 צה"ל סיכל את כוונת המצרים להרחיב את אחיזתם בעזה במבצע אסף. בהמשך היה גם מבצע חורב, במהלכו נכבש האזור מדרום לב"ש ועד ניצנה.

4.1.5.1- סיום המלחמה

 הישגי צה"ל הביאו להסכמי שביתת נשק בשם הסכמי רודוס.

 לאחר שהחל משא ומתן עם ירדן, שטענו לשליטה על הנגב הדרומי, פתח צה"ל במבצע עובדה שמטרתו להשתלט על הערבה ואילת. נקבע כי ירדן תמשיך לשלוט בגדה המערבית.

 עם הסורים לקח יותר זמן.

 סה"כ 1111 הרוגים במלחמה.

2.2.2- פעולות תגמול

 הסכמי שביתת הנשק כוננו גבולות ברורים יחסית, והיו זמניים. בפועל, הסכם שלום לא נחתם וקווי הפסקת האש- הקו הירוק הפכו לגבולות ישראל. סימון הגבולות לא היה תמיד ברור.

 במקומות בהן הייתה מחלוקות כוננו שטחים מפורזים, ישראל ומדינות ערב היו חלוקות: ישראל רצתה לקיים בהם פעילות, אך מדינות ערב אסרו.

 בעיה נוספת הייתה תופעת ההסתננות לישראל. בהתחלה היו אלו כפריים אך בהמשך היו מסתננים מקצועיים למטרות שוד, חבלה ועוד. ההסלמה הייתה בהקמת יחידות הפדאיון שהסתננו למטרות רצח.

 עקב ההסתננות הוקמה יחידה 232, יחידת קומנדו שמטרתה סיכול הפדאיון.

 היו כמה פעולות וביניהן פעולה נגד כפר קיביה במהלכה פוצצו הלוחמים 41 מבתי הכפר. מבחינה צבאית הפעולות היו מוצלחות.

2.2.2- מלחמת סיני (מבצע קדש) 1.3.5.1- הרקע

 פדאיון- חדרו לישראל ממצרים ומגבול ירדן למטרות חבלה ורצח.

 חופש השיט- מניעת מעבר אוניות בתעלת סואץ וחסימת מיצרי טירן. סגרו גם את המרחב האווירי.

 ערעור מאזן הכוחות- נחתמה עסקה צ'כית-מצרית שהבטיחה למצרים נשק חדש.

 הסכם עם צרפת ובריטניה- לישראל היו בעלות ברית, ועקב הלאמת תעלת סואץ ע"י נאצר, ישראל סיכמה עם צרפת ובריטניה כי היא תיצור איום צבאי על התעלה, תגרום להם להתערב, הם יציגו אולטימטום לנסיגה וברגע שהמצרים יסרבו, יתערבו.

2.3.5.1- מהלך המלחמה

 מטרה- שיקום מאזן הכוחות והשבת כושר ההרתעה.

 הוצנח גדוד צנחנים ליד מעבר המתלה ובכך נוצר איום על התעלה.

 בריטניה וצרפת נתנו אולטימטום ומיד למחרת החלו בהפצצה.

3.3.5.1- תוצאות

 הצבא המצרי הובס, חלקו נסוג ורבים נפלו בשבי.

 פגיעה בתשתיות הטרור ושיקום כוח ההרתעה.

2.2.2- מלחמת ששת הימים 1.4.5.1- הרקע למלחמה

 עם תום מלחמת סיני השתרר שקט יחסי, אך המתיחות בגבול הסורי נותרה על כנה.

 הסורים ניסו להטות את הנהרות שלהם כדי לפגוע במוביל הארצי, החלו בגל טרור של פיגועים ועוד.

 ברית המועצות העבירה להם מידע כי ישראל מרכזת כוחות בגבול סוריה, ולכן גם מצרים החלה להתחמש, סגרה את מיצרי טירן ועוד.

 בסוף הממשלה, שהייתה ממשלת אחדות, יצאה למתקפת מנע שהפכה למלחמת ששת הימים.

2.4.5.1- מהלך המלחמה בחזיתות השונות

 צה"ל פתח במבצע מוקד, במהלכו תקף חיל האוויר את שדות התעופה והשמיד בתוך 3 שעות את ח"א המצרי. כך גם בסוריה, ירדן ועיראק.

 החזית המצרית- הושמד השריון המצרי ונכבשו עזה וסיני.

 החזית הירדנית- הצבא הירדני פתח באש, נכבש ארמון הנציב, נכבשה מזרח ירושלים והגיעו לכותל. סה"כ כל הגדה המערבית נכבשה.

 החזית הסורית- לא התכוונה להילחם, תקפה פעמיים וספגה אבידות. צה"ל השתלט על כמה אזורים ובהם כתף החרמון.

3.4.5.1- תוצאות

 ניצחון בכל הזירות. הניצחון הימם את הציבור.

 כדי לשלוט על הציבור שנוסף כונן ממשל צבאי.

2.2.2- מלחמת ההתשה

1.5.5.1- הרקע למלחמה

 התבוסה של מדינות ערב לא הובילה להסכם. בועידת חרטום הכריזו על שלושת הלאוים: לא לשלום, לא להכרה ולא למשא ומתן עם ישראל.

 המלחמה מוגדרת כתקופת לחימה מיוני 1111 עד להפסקת אש בירדן וסואץ, אוגוסט 11.

המלחמה הארוכה ביותר.

2.5.5.1- מהלך המלחמה- יוני 11 עד פברואר 11

 החזית הירדנית- בה התנהל עיקר הלחימה. חדירות לישראל. צה"ל הגיב בפעולות, הקשה שבהן הייתה פעולת כראמה שבה השתלטו על העיירה כראמה, פגעו במחבלים רבים והשמידו בסיסים.

 פותחה שיטת לחימה חדשה-המרדף שאמרה שאי אפשר למנוע חדירה של גורמי טרור לבקעה, אבל אי אפשר לתת להם להיכנס עוד. לכן נעשה מאמץ לעצור אותם שם ע"י סיירים וגששים.

 החזית המצרית- רגוע יחסית. במהלך רגיעה שהייתה אחרי מבצע "הלם" צה"ל בנה קו מוצבים מבוצרים שנקרא קו בר-לב והורכב ממעוזים (מוצבים מבוצרים).

 החזית הסורית- רגוע.

 החזית הלבנונית- שקטה אך בהמשך התאספו מחבלים במורדות החרמון. האזור כונה פתחלנד וממנו יצאו פיגועים.

3.5.5.1- מהלך הלחימה- מרץ 11 עד אוגוסט 11

 החזית המצרית- התחממה והחלה בלחימה. צה"ל הגיב בירי ובסוף גם החריף תגובתו והשתלט על האי גרין, מתחם מבוצר מצרי בפתח תעלת סואץ. בסוף כוננו הפסקת אש.

 בחזית הירדנית- נמנעו החדירות.

 בחזית הסורית- חלה התחממות, צה"ל הגיב באש ארטילריה.

 החזית הלבנונית- התחממה והיו פיגועים כגון פגיעה באוטובוס. החלה הקמת "גדר המערכת".

 העורף הישראלי- נמשכו ניסיונות הפיגוע ע"י מטענים.

4.5.5.1- תוצאות

 הניסיונות להתיש את ישראל לא הצליחו, העורף עמד טוב בלחימה.

2.2.2- מלחמת יום כיפור 1.1.5.1- הרקע

 הפסקת האש הביאה לרגיעה. נשיא מצרים הוחלף והנשיא החדש סאדאת נתפש כחלש. ההנחה, שכונתה הקונספציה, הייתה שמצרים לא תפתח במלחמה וסוריה גם לא תצא לבד. הניחה תנאים שללא מימושם, לא תהיה מלחמה.

 המצרים תגברו כוחות, ואנחנו חשבנו שהם עושים את זה לתרגיל, וגם סוריה, כשאנחנו חושבים שזה חשש מפעולות ישראל. עדין חשבו שלא תהיה מלחמה אך תוגברו כוחות. גיוס המילואים התעכב עד החלטת הממשלה.

2.1.5.1- מהלך המלחמה

 ביום כיפור, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה במתקפה משולבת.

 חזית הדרום- מצרים תקפו ב-11.1 את קו המעוזים. המעוזים עמדו בהתקפה יום אחד אך בהדרגה נפלו, למעט המעוז הצפוני. ב-14 בחודש היה מפנה שבו צלח כוח צנחנים את התעלה והקים ראש גשר בצידה המצרי (אריאל שרון). הצליח חלקית כי רק מספר מועט של טנקים עברו. בסוף צה"ל פרץ מערבה. הפסקת אש ב-11.24.

 חזית הצפון- סוריה תקפה וכבשה את החרמון וחלק מדרום רמת הגולן. בסוף הצליחו להדוף את הסורים (המפנה- עמק הבכא- אביגדור קהלני) אך לא לכבוש את החרמון. צהל תקף והצליח ולאור זה החל בהתקפה על השטח הסורי והצליח להתקדם. לקראת הסוף היה "מבצע קינוח" במהלכו השתלט צהל על החרמון.

3.1.5.1- תוצאות המלחמה

 נחתם הסכם הפרדת כוחות, צהל נסוג מהתעלה, הוקם כוח של האו"ם לפקח על ההסדרים.

 למרות ההפתעה צה"ל עמד בזה, אך התחושות היו קשות.

 מונתה ועדת אגרנט, ועדה ממלכתית ברשות נשיא ביהמ"ש העליון שחקרה את מוכנות צהל למלחמה והמידע המודיעיני. מתחה ביקורת על הדרג הצבאי.

 הרמטכ"ל התפטר, ראש אמ"ן הודח. גולדה מאיר גם התפטרה.

2.2.2- מבצע יונתן

 ב-1111 נחטף מטוס נוסעים שהיה בדרכו מישראל לפריז לאחר חנייה באתונה. מחבלים השתלטו על המטוס וניתבו אותו לאנטבה שבאוגנדה. הנוסעים רוכזו בטרמינל והופרדו מהם הישראלים.

דרשו שחרור מחבלים בארץ.

 ממשלת ישראל בחנה מספר אפשרויות ובהן פעולה צבאית. הפעולה בסוף התגבשה, וכוח שחרור החטופים הצליח לשחררם ולהביא אותם לנתב"ג.

2.2.2- מבצע ליטני

 עקב גל הטרור, נפתח מבצע צבאי רחב בדרום לבנון. אש וארטילריה, בסוף הורו לסגת.

 נוצרה מציאות חדשה בלבנון, המליציות הנוצריות התחזקו והבטיחו נאמנות לישראל. השקט היה זמני.

3.2.2- מבצע אופרה

 היה איום מכיוון עירק.

 הופצצו הכורים בעירק על רקע איומי סדאם חוסיין, הכורים לא שוקמו עוד.

23.2.2- מלחמת של"ג

1.11.5.1- הרקע

 פעולות החבלה מלבנון נמשכו.

 ניסיון להתנקש בשגריר ישראל בלונדון. ישראל הגיבה בתקיפה בלבנון והם הגיבו בירי. הייתה הסלמה, לכן יצאה ישראל למבצע להבטחת השקט בישובי הצפון.

2.11.5.1- מהלך המלחמה

 החלה בתקיפה של ח"א ואחר כך חדירה של כוחות אוגדתיים.

 ישראל נעזרה בכוחות נוצרים מקומיים.

 מועצת האו"ם וארה"ב כל הזמן קראו להפסקת אש, אך זו לא נמשכה.

 צה"ל כבש את דרום בירות ושדה התעופה, המחבלים פונו מבירות.

3.11.5.1- תוצאות המלחמה

 עדיין היו מקרי חבלה שאחד מהם היה רצח הנשיא שעלה לשלטון. ישראל נתנה לפלנגות הנוצריות לטהר את מחנות הפליטים ממחבלים.

 כניסת הפלנגות הפכה לטבח סברה ושתילה. למרות שישראל לא הייתה מערובת, הייתה הרבה ביקורת כלפיה.

 הוקמה ועדת כהן לבירור האירועים. מתחה ביקורת קשה על הרמטכ"ל ועקיפה על המדינה.

 המטרה הראשונית הושגה.

 הממשלה החליטה על נסיגה חד צדדית מלבנון ללא הסכם והקמת רצועת הביטחון שנועדה להקשות על הטרור.

 הרצועה הפכה ליעד לפיגועים וירי רקטות. את המאבק הוביל חיזבאללה, ארגון שיעי קיצוני.

22.2.2- האינתיפאדה הראשונה

 החל מששת הימים היה ממשל צבאי ביו"ש.

 נוצרה תוכנית אלון, שעל פיה ישראל תתיישב בכיסי שטח ריקים ביו"ש בעלי חשיבות ביטחונית.

 בסוף 11 החלו מהומות שהפכו להתקוממות וכונו האינתיפאדה הראשונה. פרצו עקב תאונת דרכים שבה נהרגו 4 פלשתינים. היו הפרות סדר, הפגנות ועוד.

 צה"ל הופתע אך נערך מחדש, ועקב פעילותו נרשמה ירידה.

22.2.2- אירועי גאות ושפל (האינתיפאדה השנייה)

 לאחר חתימה על אוסלו השתרר שקט.

 עקב העלייה של אריאל שרון להר הבית החלו שוב מהומות שכונו האינתיפאדה השנייה או אירועי גאות ושפל.

 עימות אלים, ממושך ומוגבל.

 הפך לעימות מזוין, פגיעה באוכלוסיה ע"י פיגועים ועוד.

 העורף הופתע.

 חודש מרץ 2112 היה קשה, הרבה פיגועים, כולל במלון פארק. בעקבותיו אושר גיוס מילואים ובסוף צה"ל יצא לחומת מגן, השתלטות על רמאללה, הריסת מבנים, פגיעה קשה בתשתיות.

 בשנת 2113 החלה ישראל לבנות את גדר ההפרדה שתחצוץ בין ריכוזי פלשתינים ליהודים לכן נרשמה דעיכה.

22.2.2- מלחמת לבנון השנייה 1.13.5.1- רקע

 2111.1.25 תקפה חוליה של חמאס צוות טנק, הרגה שניים וחטפה אחד. ביחד עם זאת חוליית חיזבאללה הציבה מארב לסיור בהר דוב, הרגה 3 חיילים וחטפה שניים. דרשו שחרור חטופים ואסירים.

2.13.5.1- מהלך

 הממשלה אישרה פעולה נרחבת בלבנון.

 תקיפות של ח"א ולבסוף הייתה גם כניסת כוחות קרקע מוגבלת.

 הפעולה הורחבה עד לנהר הליטני.

 לאורך כל הלחימה נורו רקטות לישראל.

3.13.5.1- תוצאות

 המטרה הצבאית המרכזית הושגה.

 ארגון חיזבאללה לא הוכרע והחיילים לא שוחררו.

 עקב הליקויים מונתה ועדת וינוגרד במטרה לבדוק את התנהלות צה"ל. הדוח כלל ביקורת על צה"ל והממשלה והמלצות לתיקון.

 הרמטכ"ל, אלוף פיקוד צפון התפטרו.

22.2.2- מבצע עופרת יצוקה

 בשל רצף אירועי טרור, המשך ירי ופגיעה באזרחים הממשלה החליטה על מבצע בעזה.

 צה"ל נלחם בשטח עירוני והיה לו קשה עקב שימוש המחבלים במבנים ובתי חולים. אך פגע קשות בחמאס.

 התגובות בעולם היו חלוקות. מונתה ועדת גולדסטון שבדקה הפרת זכויות אדם, ומתחה ביקורת קשה על ישראל. ישראל הגיבה בחריפות וביקשה לגנוז את הדוח.

מלחמה שנים שר הביטחון רמטכ"ל רה"מ

העצמאות 31 בנובמבר 41 עד דוד בן גוריון יעקב דורי דוד בן גוריון 21 ביולי 41.

סיני 21 באוקטובר 51 עד דוד בן גוריון משה דיין דוד בן גוריון

5 בנובמבר 51.

ששת הימים 5 ביוני 11 עד משה דיין יצחק רבין לוי אשכול

11 ביוני 11.

ההתשה 11 ביוני 11 עד משה דיין יצחק רבין (עד 11). לוי אשכול (עד 11).

1 באוגוסט 11. חיים ברלב (מ-11). גולדה מאיר (מ-11).

יום כיפור 1 באוקטובר 13 עד משה דיין דוד אלעזר גולדה מאיר

24 באוקטובר 13.

של"ג 1 ביוני 12 עד אריאל שרון רפאל איתן מנחם בגין

3 באוגוסט 12.

לבנון השנייה 12 ביולי 2111 עד עמיר פרץ דן חלוץ אהוד אולמרט

14 באוגוסט 2111.

שער 3- ידיעת הארץ

2.3- פתיחה

2.2.3- רציונאל העיסוק בתחום ידיעת הארץ

 [מסבירים למה לומדים את זה...]

2.2.3- החלוקה לחבלי ארץ ושיטת הלמידה

 שיטת "מכלול נופאדם" כוללת 3 רבדים- פיזי, ביוטי, אנושי.

 במבחן: 1. מפה אילמת (חבלי ארץ, תופעות טבע, אתרים, יישובים). 2. שאלות אמריקאיות.

2.2.3- חלוקת האורך הגיאוגרפית של ארץ-ישראל

 ממערב למזרח: 1. מישור החוף. 2. ההרים (שדרת ההר המרכזית). 3. בקע ים המלח ובקעת הירדן (העמקים). 4. הגולן והחרמון.

2.3- החרמון ורמת הגולן

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 החרמון הוא רכס הררי המורכב מ-3 רכסים מופרדים ע"י ערוצי נחלים.

 במרכז רמת הגולן יש קו תלים געשיים החוצה אותה מצפון לדרום.

 האקלים בחרמון קיצוני- 1 מעלות בחורף ו- 31 מעלות בקיץ.

 האקלים ברמת הגולן בחורף קר ומושלג, קיץ חם ויבש. דרום הרמה צחיח למחצה.

2.2.3- מסלע וקרקע

 החרמון- סלע גיר שעבר תהליכי קימוט ושבירה.

 הגולן- המסלע הוא תוצר של פעילות געשית, מורכב בעיקרו מבזלת.

2.2.3- תופעות טבע ייחודיות

 החרמון: ההר הגבוה ביותר בישראל. בתחומי ישראל הנקודה הכי גבוהה היא 2224 מ'.

 תלים געשיים: הם פתחים מועטים בקרום הבזלת של הרמה, דרכם התפרצה בעבר הלבה.

במזרח רמת הגולן, מצפון לדרום, נפרש 'קו תלים געשיים'.

2.2.3- הצומח והחי

 החרמון- צמחייה האופיינית להרים גבוהים- בכל חגורת גובה צמחים שמתאימים לאקלים בה.

 הגולן- כל מיני סוגי אלונים ועוד.

 החרמון- בע"ח נודדים ויונקים קטנים. יש בו בע"ח ייחודיים המתקיימים רק בו. בעבר חיו בו גם חיות גדולות יותר (דובים, אריות).

 הגולן- יונקים בינוניים וקטנים, זוחלים, אידיאלי לעופות דורסים לצד עופות גדולים אחרים.

2.2.3- דרכים

 החרמון- דרכים בעיקר מקיפות אותו ועל ההר עצמו היו רק דרכים של רועי צאן.

 הגולן- הרבה דרכים, בזכות הטופוגרפיה הנוחה. היה נתיב מעבר מרכזי מישראל לדמשק ומשם למסופוטמיה.

2.2.3- מורשת האדם

1.1.2.1- העת העתיקה

 החרמון- ההתיישבות היתה ברובה התיישבות דלילה של נוודים. בתקופת המקרא התקיימה בחרמון אוכלוסיה ארמית, כנענית, פיניקית וישראלית. נוספו שבטים ערבים כגון היטורים.

בתקופת החשמונאים יטורים מהאזור התגיירו.

 הגולן- חיו יהודים מתקופת המשנה עד המאה ה-11. במאה ה-1 לפנה"ס יושבה העיר גמלא ביהודים. בימי המרד הגדול התרחש בה אחד הקרבות החשובים נגד הרומאים. היתה מעוז המורדים הראשי. הרומאים כבשו בסוף את העיר וטבחו, וחלק מהתושבים בחרו להתאבד.

2.1.2.1- העת החדשה

 בשנות ה-51 וה-11 הופגזו יישובי הגליל מתחומי רמת הגולן (ע"י הסורים). ביום האחרון של מלחמת ששת הימים, נכבשה רמת הגולן וחלק קטן מדרום החרמון.

 לאחר מכן הוקמו באזור ישובים יהודים. יש 21 אלף יהודים ו- 21 אלף דרוזים. רוב ההתיישבות כפרית, ובמרכז קצרין- יישוב עירוני המתפקד כמרכז אזורי.

 במלחמת יום כיפור התנהלו בחרמון קרבות כבדים. הניסיון הראשון להחזיר את החרמון נכשל.

רק בהמשך הצלחנו אבל אחרי קרבות כבדים. לאחר מכן נטבע ביחס לחרמון הביטוי "העיניים של המדינה" בשל השליטה הטופוגרפית שלו וחשיבותו האסטרטגית.

 גם בגולן נערכו במלחמת יום כיפור קרבות קשים. בסוף הצבא הסורי נהדף שם.

 בעקבות ההסכמים לאחר המלחמה, השטחים הנוספים שצה"ל כבש בחרמון הפכו לשטח מפורז.

ב-1111 סופחה לישראל רמת הגולן באופן רשמי ע"י "חוק רמת הגולן".

2.2.3- יישובים

 קצרין: העיר המרכזית בגולן. קרויה על שם היישוב קסרין מתקופת התלמוד.

2.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 האקלים הקיצוני והמסלע הקשה בחרמון לא מאפשר חקלאות, ולכן היווה מכשול להתיישבות האדם. לכן היו רק יישובים ארעיים.

2.3- הגליל העליון ועמק החולה

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 מחולק ל-3 יחידות נוף: 1. הגליל המערבי- שלוחות מתונות ממזרח למערב וביניהם נחלים לכיוון הים התיכון. 2. במרכז- גוש מרום הגליל, גוש הררי גבוה בצורת פרסה המחולק לשני תתי גושים (פקיעין ומירון). 3. הגליל המזרחי- מספר רמות השונות זו מזו במבנה הגאולוגי.

 עמק החולה- חלק מהשבר הסורי אפריקאי.

 "אצבע הגליל"- מכיל חלקים מעמק החולה ורכס הרי נפתלי. הכינוי נובע מהצורה של אצבע שנובעת מהגבולות המדיניים.

 אקלים- בגליל קיץ חם ויבש וחורף קר וגשום. בעמק החולה חם מאד וצחיח למחצה.

2.2.3- מסלע וקרקע

 הגליל- היסטוריה גאולוגית עשירה של תהליכים גאולוגיים. רוב הגליל הוא מסלע גיר קשה.

 עמק החולה- קרקע ממקור אורגני שנוצרת בקרקעית ביצות.

2.2.3- תופעות טבע ייחודיות

 הר מירון: הגבוה בהרי הגליל העליון. 1214 מ'. מצוי במרכז גוש מרום הגליל.

2.2.3- הצומח והחי

 הגליל- שפע צמחיה. בעיקר ים תיכונית.

 עמק החולה- גיוון רב של צמחיה.

 הגליל- מגוון בע"ח (יונקים, עופות, זוחלים). באזור המערבי יחמורים ועטלפים.

 עמק החולה- 3 בתי גידול: אגם, ביצות, אחו. בעקבות הייבוש נכחדו בע"ח רבים. כיום עופות רבים, ויונקים כגון תאו נמייה ונוטריה.

2.2.3- דרכים

 כיוון שהגליל העליון הוא הררי, הדרכים בו עוברות בתוואי של קווי שבר גאולוגיים. רוב הכבישים של היום נסללו בימי המנדט, ורובם למטרות ביטחוניות (המאורעות של ערביי ישראל + מלה"ע ה-2).

 בעמק החולה הדרכים האורכיות מקיפות את העמק משני צידיו (אחת ממזרח ואחת ממערב). יש שני צירים רוחביים שחוצים את העמק.

2.2.3- מורשת האדם

1.1.3.1- העת העתיקה

 בתקופת המקרא הוקמו בגליל כמה ערים חשובות כגון חצור וקדש. מימי בית שני החלה התפתחות של התיישבות חקלאות.

 המרד הגדול ומרד בר כוכבא פגעו ביישובים היהודיים באזור. אבל עם חורבן ירושלים ויהודה עבר מרכז היישוב היהודי בא"י לגליל.

 הצלבנים הקימו מצודות ומבצרים שחלק מהם שרדו עד היום.

 בתקופה העות'מאנית הפכה עכו לבירת האזור. במאה ה-11 צפת משכה יהודים רבים ממגורשי ספרד.

2.1.3.1- העת החדשה

 בסיום מלה"ע ה-1 נקבע בין בריטניה לצרפת הגבול הבינלאומי בין ישראל לסוריה (הסכמי סייקס פיקו). במהלך העליות הוקמו מושבות, קיבוצים ומושבים. לאחר מכן הוקמה נהריה.

 במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים. בהתחלה הערבים ניתקו את היישובים היהודיים. אח"כ בתוכנית ד' המצב השתפר. עם חתימת הסכמי שביתת הנשק ישראל שלטה על כל הגליל עד הגבול הבינלאומי.

 עם כיבוש רמת הגולן בששת הימים השתפר המצב הביטחוני בגליל.

 כיום בגליל העליון יש יהודים, נוצרים, דרוזים, בהאיים ומוסלמים.

2.2.3- יישובים

 קריית שמונה: העיר הצפונית בישראל, בקצה אצבע הגליל. שמה מנציח את 1 הרוגי תל חי.

 צפת: בירת הגליל העליון, העיר הגבוהה ביותר בישראל, נחשבת אחת מ-"ארבעת ערי הקודש".

2.2.3- אתרים

 חצר תל חי: בי"א באדר תר"פ התפתח קרב תל חי (ראה חומר קודם). על קברם של מנהיגי תל חי הוקמה אנדרטת הארי השואג.

3.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 הגליל העליון נוח להתפתחות יישובים על הפסגות, וקיום חקלאות הררית על המדרונות. האזור המרוחק וההררי הזה אפשר מקלט מפני רדיפות.

 עמק החולה נוח להתיישבות חקלאית. ייבוש החולה עורר את בעיית הכבול: הקרקע שנוצרה בביצות כשהיא נחשפת לחמצן פולטת גזים רעילים. לכן הוצף מחדש שטח הנקרא "האגמון".

הוקמה באזור שמורת הטבע הראשונה בארץ.

2.3- הגליל התחתון, העמקים ובקעת כנרות

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 הגליל התחתון- מחולק ל-3 יחידות נוף: המערבי- גבעות, המרכזי- רכסים ובקעות במקביל ממזרח למערב, המזרחי- רמות בזלתיות.

 אזור העמקים- 4 יחידות נוף מישוריות: עמק זבולון, עמק יזרעאל, עמק חרוד, עמק בית שאן.

 בקעת כנרות- במרכזה הכינרת. חלק מהשבר הסורי-אפריקאי.

 הגליל התחתון- קיץ חם ויבש וחורף קר וגשום. אזור העמקים- אקלים ים תיכוני במערב שמתחמם ככל שמתקדמים והופך צחיח למחצה. בקעת כינרות- חם מאד וצחיח למחצה.

2.2.3- מסלע וקרקע

 הגליל התחתון- כל מיני סלעים. בחלק המזרחי מדרגות בזלתיות נטויות.

 העמקים- מהווים אזור של שבר העתק.

 עמק כנרות- סחף מההרים והנחלים שמסביב.

2.2.3- תופעות טבע ייחודיות

 הכנרת: ימת המים המתוקים הגדולה בישראל. רבע מהצריכה הארצית.

 הר תבור: אחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון. יש לו היסטוריה עשירה במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית.

 הר הגלבוע: רכס הרים המהווה שלוחה של הרי השומרון. נמצא במקום החיבור של עמק הירדן ועמק יזרעאל. זהו מקום מותם של שאול ובניו במלחמה עם הפלישתים.

2.2.3- הצומח והחי

 הגליל התחתון + העמקים- כל מיני צמחים. [...]

 בקעת כנרות- צמחיית גדות. בכנרת עצמה הצומח מחולק לפי עומקים.

 הגליל התחתון- הרבה יונקים...

 העמקים- שפע בע"ח...

 בקעת כנרות- דגים, עופות מים...

2.2.3- דרכים

 לאורך ההיסטוריה עברו בעמקים דרכים חשובות כי רק דרכם ניתן היה לחצות את צפון הארץ ממערב למזרח בשיפוע מישורי מבלי לטפס על שדרת ההר המרכזית.

2.2.3- מורשת האדם

1.1.4.1- העת העתיקה

 בקעת כנרות- היתה התיישבות ענפה שנשענה במידה רבה על הכינרת. הכינרת קדושה לנוצרים וסביבה התרחשו רבים מהאירועים המכוננים של הנצרות.

 [רוב ההיסטוריה בעת העתיקה חופפת להיסטוריה בסעיף 1.1.3.1] 2.1.4.1- העת החדשה  החל מהעלייה השלישית עמק יזרעאל היווה אחת מגולות הכותרת של מפעל ההתיישבות הציוני.

התמודדו עם קשיים כגון הצורך לייבש את הביצות הרבות.

 עד לקום המדינה נוצר בעמק מארג צפוף של התיישבות חקלאית יהודית ובהם נהלל שנוסד ב- 1121 והיה מושב העובדים הראשון.

 כיום בגליל התחתון יש יישובים יהודיים, בדואים וערבים. העיר המרכזית באזור היא כרמיאל.

2.2.3- יישובים

 עפולה: עיר מרכזית בעמק יזרעאל. היישוב באזור העיר קיים אלפי שנים. העיר העברית נוסדה ב- 1125.

 טבריה: העיר המרכזית באזור בקעת כנרות. נוסדה לפני כ-2111 שנה, ונקראה על שם הקיסר הרומי טיביריוס. חשובה הן במסורת היהודית (אחת מ"ארבעת הרי הקודש"), והן במסורת הנוצרית (אחד המקומות המרכזיים בהם פעל ישו).

 נצרת: העיר הערבית הגדולה בישראל. מרבית אוכלוסייתה מוסלמית והיתר נוצרית. ע"פ הברית החדשה מריה ויוסף גרו שם וישו גדל שם. לכן יש בעיר אתרים המקודשים ביותר לנצרות.

2.2.3- אתרים

 חצר כנרת: חווה חקלאית שהוקמה ב- 1111 לחוף הכנרת, במטרה להכשיר פועלים חקלאים יהודים להתיישבות קבע. בחווה זו נולד רעיון הקיבוץ.

3.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 הגליל התחתון- אפשר התפתחות דרכים חשובות והתיישבות ענפה. אבל ההתיישבות לאורך השנים השפיעה על הצומח ועל החי. לכן הצומח מצוי באזורים הפחות מיושבים, והבע"ח השכיחים ביותר הם אלו שמסוגלים להסתדר עם משק האדם.

 העמקים- האדם נהג להתיישב בשולי העמק, כדי לשמור את הקרקעות הפוריות לחקלאות.

 בקעת כנרות- אפשרה בסיס להתיישבות חקלאית, והתיישבות בכפרי דייגים.

2.3- הכרמל ורמות מנשה

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 רכס הכרמל- שלוחה צפון-מערבית של הרי השומרון, הנמשכת אל מפרץ חיפה. יורדים ממנו נחלים הן מערבה לים התיכון והן מזרחה לעמק יזרעאל.

 רמות מנשה- מהווה חבל מעבר בין הכרמל לצפון השומרון. גבעות, בקעות רחבות, מישורים.

 בין הכרמל לבין רמות מנשה מפריד נחל תות.

 האקלים באזור הוא קיץ חם ויבש וחורף קריר וגשום.

2.2.3- מסלע וקרקע

 [...]

2.2.3- תופעות טבע ייחודיות

 הר הכרמל: שלוחה צפון-מערבית של הרי השומרון הנושקת לים. נקרא כך כנראה בשל היותו מבורך בכרמים. מכונה "ההר הירוק כל ימות השנה" כיוון שבשל קרבתו לים וריבוי המשקעים הביאו להיווצרות צמחיה ים תיכונית עשירה.

2.2.3- הצומח והחי

 הכרמל- צמחייה ים תיכונית. כמו כן, יערות של אורן ירושלים ויער אורנים אותו נטע האדם.

 רמות מנשה- צומח עשבוני ובני שיח כתוצאה מרעיית יתר.

 הכרמל- כל מיני בע"ח. הוקם "חי בר כרמל"- שמורה שבחלקה נבנה מרכז רבייה ואקלום לבע"ח שנכחדו מהאזור, ולבע"ח בסכנת הכחדה.

 רמות מנשה- בע"ח המותאמים לשטחים פתוחים.

2.2.3- דרכים

 הכרמל- דרך ראשית עוברת בקו פרשת המים. כמו כן דרכים ראשיות המקיפות את השטח.

 רמות מנשה- דרכים מקומיות רבות בעקבות תוואי דרך נוח והיעדר יישובים גדולים.

2.2.3- מורשת האדם

1.1.5.1- העת העתיקה

 האזור היה מיושב עוד בתקופה הפרה-היסטורית. בנחל מערות שבמרכז הכרמל נמצאו שרידי אדם קדמון. ב- 2112 הוכרזה השמורה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.

 הכרמל מוזכר רבות בתנ"ך. למשל התרחש בו העימות של אליהו הנביא עם נביאי הבעל. "מערת אליהו" היא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בחיפה. שם הסתתר אליהו מפני רודפיו.

2.1.5.1- העת החדשה

 במהלך המאה ה-11 התרחבה חיפה. התיישבו בה קבוצת טמפלרים מגרמניה שהשפיעו עליה.

הרצל התייחס אליה כאל "עיר העתיד", ובהמשך התיישבו בה יהודים.

 במהלך מלה"ע ה-2 היה חשש שהנאצים ינסו לכבוש את הארץ. גובשה ביישוב היהודי תוכנית "מצדה על הכרמל", ועל פיה אם הנאצים יכבשו את הארץ אז היישוב היהודי יתרכז על הכרמל ויילחם בהם.

 במהלך המאה ה-11 התקדש הכרמל לבהאיים. על הכרמל הוקמו כמה מהמקומות הקדושים ביותר לבהאיים.

2.2.3- יישובים

 חיפה: העיר ה-3 בגודלה בישראל. משמשת כמרכז העירוני הראשי בצפון. התקיימה עיר נמל באזור חיפה כבר מתקופת הברונזה, והיא מתקיימת ברציפות עד היום. אחד הנמלים הגדולים בישראל. אוכלוסייה מעורבת- יהודים, נוצרים, מוסלמים.

 דאליית אל-כרמל: מועצה מקומית שהיא הכפר הדרוזי הגדול בישראל. ראשית ההתיישבות בימי הביניים. נקראת כך על שם הכרמים המקיפים אותה ("דאליה" = גפן). כיום אופי עירוני.

2.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 דוגמה טובה ברמות מנשה- גבעות חשופות של צומח עשבוני, וכן מים ממעיינות. לכן האזור פורה במיוחד עבור אוכלי עשב וטורפיהן. לכן האדם הרבה לרעות בו צאן. אבל נמנע מהתיישבות בשל מיעוט קרקעות פוריות.

2.3- השומרון ובקעת הירדן

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 הרי השומרון- חלק משדרת ההר המרכזית. משתפלים במתינות מערבה ומסתיימים במדרגה המכונה "הדום השומרון". במזרח יורדים לבקעת הירדן.

 בקעת הירדן- משתי גדותיו של נהר הירדן עולות 2 מדרגות סימטריות: הנמוכה- "גאון הירדן" (כיוון שאזור זה מוצף כשהירדן עולה על גדותיו בימי הפשרת השלגים), הגבוהה- "ככר הירדן" (כיוון שהסלע שם נראה כמו כיכרות לחם).

 השומרון- אקלים לח למחצה שהופך צחיח יותר ככל שמתקדמים מזרחה.

 בקעת הירדן- אקלים חם, מדברי ויבש.

2.2.3- מסלע וקרקע

 [...]

2.2.3- הצומח והחי

 כל מיני צמחים...

 השומרון- תנים, שועלים, צבאים ודרבנים. מינים רבים נפגעים מציד אך בשל סיבות בטחוניות לא ניתן לעשות סקרים באזור.

 בקעת הירדן- בעיקר זוחלים, ועופות גדולים בתקופת הנדידה.

2.2.3- דרכים

 כיוון שהבקעה היא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי, היתה נתיב מעבר חשוב לאורך התקופות. שתי דרכים חשובות היו "דרך הככר" ו"דרך הירדן".

2.2.3- מורשת האדם

1.5.1.1- העת העתיקה

 השומרון- היה מרכז ממלכת ישראל בתקופת המקרא. שמו ניתן על שם העיר שומרון שהיתה בירת הממלכה.

 השומרונים רואים עצמם כחלק מעם ישראל שהתפצלו ממנו על רקע המחלוקת בשאלת מקום בניית המקדש, אך במסורת היהודית מתוארים כצאצאיהם של העמים שיישבו האשורים באזור לאחר החרבת ממלכת ישראל. השומרונים רואים בהר גריזים הסמוך לשכם את מקום המקדש ואינם מאמינים בקדושת ירושלים. הקימו במקום מרכז דתי.

 בקעת הירדן- לאורך השנים התמקדה ההתיישבות סביב שפכי נחלים, כי יש שם קרקע פוריה וכמויות מים לחקלאות.

2.5.1.1- העת החדשה

 במהלך ההתיישבות הציונית ניסו להקים יישובים בשומרון אך ללא הצלחה.

 לאחר מלחמת העצמאות- בשליטת ירדן. אח"כ בששת הימים חזר אלינו והוקמו ישובים יהודיים.

בהדרגה הפך לסלע מחלוקת בחברה הישראלית (שליטה זמנית מול העמקת ההתיישבות). הצעת ביניים היתה "תוכנית אלון" של יגאל אלון- התיישבות בכיסי שטח ריקים בעלי חשיבות אסטרטגית שיסופחו לשטח ישראל. בפועל היישובים לא נבנו רק באזורים אלו.

 כיום רוב הישובים פלסטיניים, ויש עשרות ישובים יהודיים שנבנו לאחר ששת הימים. רוב הישובים היהודיים הם ישובי כיפה הממוקמים על פסגות ההרים.

 בבקעת הירדן, לאחר מלחמת ששת הימים היישובים סבלו מחדירות מחבלים. צה"ל הגיב (למשל פעולת כראמה), אך לא פתר לגמרי את הבעיה. במהלך השנים הבאות התרחשו באזור הרבה מרדפים אחרי מחבלים והאזור כונה "ארץ המרדפים".

2.2.3- יישובים

 אריאל: העיר היהודית המרכזית בשומרון. הוקמה ב-1111 והוכרזה כעיר ב-1111. אריאל הוא שם נרדף לירושלים ובית המקדש. בשנת 1112 הוקמה מכללה שהפכה ב-2112 לאוניברסיטה.

2.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 בשומרון- התפתחה התיישבות בפסגות ההרים, וחקלאות בעמקים. בשל חקלאות ורעיה מאסיבית לא מתקיים באזור חורש טבעי.

 בבקעה- המים והסחף ותוואי הנוף אפשרו דרכים נוחות, ולכן היוו בסיס להתיישבות באזור.

2.3- מישור החוף

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 ניתן לחלק ל-3 יחידות נוף:

1. מישור החוף הצפוני- מחולק לשני חלקים: חלקו הצפוני- רצועה המורכבת משני רכסי כורכר: מערבי (בתוך הים ומופיע כאיים), ומזרחי. חלקו הדרומי- רצועה מעכו לחיפה המכונה "עמק זבולון". רכסי הכורכר שם קבורים מתחת לחולות ולכן הוא מישורי.

2. מישור החוף המרכזי- מחולק לשני חלקים: חוף הכרמל, ומישור חוף השרון. בשרון יש נחלים היורדים מההר, אך מתקשים לעבור את רכסי הכורכר, מה שהביא ליצירת ביצות.

3. מישור החוף הדרומי- מחולק לשני חלקים: מישור חוף יהודה או פלשת, והיחידה הדרומית (שהיא חלק מהנגב המערבי- יורחב בהמשך).

 מישור החוף הצפוני- כמות משקעים גבוהה. בקיץ לחות גבוהה במיוחד. בחורף רוחות חזקות.

 מישור החוף המרכזי- דומה, אבל פחות משקעים.

 מישור החוף הדרומי- אקלים ים תיכוני, וככל שמדרימים אקלים עם השפעות מדבריות.

2.2.3- מסלע וקרקע

 הצפוני- בעיקר גיר. בין חיפה לעכו יש 3 רצועות: במערב רצועת חולות, במרכז קרקעות ביצתיות, במזרח קרקעות סחף.

 המרכזי- סלעי כורכר. לאורך קו המים מוצאים טבלאות גידוד.

 הדרומי- בעיקר חולות. פחות רכסי כורכר. הקרקעות מכילות לס. כתוצאה מאטימות הלס בגשמים, נגרמים שטפונות ונוצר נוף בתרונות של מדרונות מחורצים ומבותרים ע"י מים.

2.2.3- תופעות טבע ייחודיות

 מצוק הכורכר: סלע פריך ונקבובי הנוצר כתוצאה מהתאבנות חולות. רכסי הכורכר הם תוצר של קווי חוף קדומים (ע"י נסיגת הים- סחיפה, השקעה וגידוד...) 2.2.3- הצומח והחי  הצמחייה מותאמת לתנאים של רוחות חזקות, רסס ים מלוח, אידוי גבוה וקרינה חזקה.

 כל מיני בע"ח [...]

2.2.3- דרכים

 בתקופת המקרא עברה דרך הים, שכונתה "דרך ארץ פלשתים".

 כיום כל מיני כבישים [...] 2.2.3- מורשת האדם 1.1.1.1- העת העתיקה  עברה בו דרך בינלאומית עתיקה- "דרך הים". חיברה בין מצריים למסופוטמיה, והפכה את א"י לאחת מצמתי הדרכים החשובות במזה"ת.

 בין הירקון לאשדוד היתה התרבות הפלשתית. נצחונו של דוד על הפלשתים העביר את השלטון באזור זה לממלכת יהודה, והשם של האזור שונה מ"חוף פלשת" ל"חוף יהודה".

2.1.1.1- העת החדשה

 לאחר מלה"ע ה-1 אזור מישור החוף הפך למרכזו של היישוב היהודי בארץ. הרבה יהודים וערבים עברו לאזור ונוצרו ערי החוף הגדולות. הביצות באזור השרון והירקון יובשו והאדמה שימשה לחקלאות.

 בשנת 1155 נלכדו מי המעיינות במקורות הירקון לשם "מפעל ירקון-נגב"- מערכת להובלת מים מהירקון אל הנגב. נמצאת בשימוש גם היום כחלק מהמוביל הארצי.

 במלחמת העצמאות נערכו במישור החוף מכל עבריו קרבות כבדים. מלחמת ששת הימים הרחיקה את קו הגבול מאזור זה.

2.2.3- יישובים

 תל אביב: העיר המרכזית בגוש דן והשניה בגודלה בארץ. נוסדה במהלך העלייה השנייה כ"אחוזת בית". במהלך היישוב רוכזו בה מוסדות רבים וכונתה "העיר העברית הראשונה". למרות שירושלים בירת ישראל, בת"א יושבות מרבית השגרירויות. ב-1141 אוחדה ת"א עם יפו ובכך התהפכו היוצרות: הפרבר והעיר הראשית החליפו תפקידים.

 נתניה: משמשת מרכז אזורי באזור השרון. נקראת על שם הנדבן היהודי נתן שטראוס שתרם כספים ליישוב היהודי בארץ. מכונה לפעמים "עיר היהלומים" בשל מלטשות היהלומים שהתקיימו בה.

 אשדוד: נקראת בעקבות שמה התנ"כי. החלה כמעברת עולים וצמחה במהירות. יש בה תחנת כוח, מפעל לייצור זהורית, וב-1115 נבנה נמל אשדוד.

2.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 האקלים, שפע המשקעים, מי התהום הגבוהים והקרקעות הפוריות- מאפשרים חקלאות אינטנסיבית. בכמה מקומות לאורך החוף נוצרו מפרצונים שאפשרו בניית נמלים בעולם העתיק.

העמים הכנענים פיתחו תעשיית גידול ימי של חלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן.

2.3- הרי יהודה והשפלה

2.2.3- תיאור מרחבי ואקלים

 הרי יהודה- מחולקים ל-3 יחידות נוף: בצפון הרי בית אל, במרכז הרי י-ם, בדרום הרי חברון.

 השפלה- מאופיינת בגבעות מעוגלות. מתחלקת ל-2 יחידות: השפלה הנמוכה המערבית, השפלה הגבוהה המזרחית.

 הרי יהודה- אקלים לח למחצה. ממוצע משקעים יורד ככל שמדרימים.

 השפלה- אקלים ים תיכוני צחיח למחצה. ממוצע משקעים יורד ככל שמדרימים.

2.2.3- מסלע וקרקע

 הרי יהודה- גיר קשה שממיס חומרי מסלע וכך נוצרים הרבה מעיינות שכבה וכו'.

 השפלה- [...]

2.2.3- תופעות טבע ייחודיות

 מערת הנטיפים (מערת אבשלום): בהרי יהודה ליד בית שמש. קרויה ע"ש אבשלום שוהם, שנפל באזור תעלת סואץ והוריו תרמו להכשרת המערה לביקור קהל. נתגלתה באקראי כחלק מעבודות חציבה במקום. מערת הנטיפים הגדולה בישראל.

2.2.3- הצומח והחי

 הרי יהודה- במפנים הדרומיים יש קרינה חזקה יותר וזמינות מים נמוכה יותר מאשר בצפוניים ולכן יש שם צמחייה שונה.

 השפלה- מלבד כל מיני צמחים טבעיים יש גם יערות אורנים שניטעו ע"י קק"ל. בצפון השפלה הצמחייה מחולקת לפי גובה הגבעות.

 הרי יהודה- הבע"ח נפגעו מאד מציד והרעלות, אך בכל זאת ניתן למצוא בו כל מיני.

2.2.3- דרכים

 הרי יהודה- דרך מרכזית בקו פרשת המים הארצי, ודרכים שמתחברות אליה בתוואי הנחלים.

 השפלה- בשל נוחות המעבר וההתיישבות הענפה בימי קדם, יש הרבה דרכים.

2.2.3- מורשת האדם

1.1.1.1- העת העתיקה

 בהרי יהודה יש הרבה ערים עתיקות (ירושלים, רמאללה, חברון, בית לחם).

 ע"פ התנ"ך הקרב בין דוד לגוליית נערך בעמק האלה שבהרי יהודה.

 הרי יהודה היו המרכז של ממלכת יהודה, והתחזק אף יותר לאחר חורבן ממלכת שומרון.

 במרד המקבים התרחשו בהרי יהודה קרבות.

 הורדוס ששלט בארץ במאה ה-1 לפנה"ס בנה כל מיני מבנים חשובים.

 המרד הגדול ומרד בר כוכבא הביאו להתדלדלות היהודים באזור, והמרכז היהודי בא"י עבר לגליל.

2.1.1.1- העת החדשה

 המוסדות הציוניים ניסו לחדש את ההתיישבות היהודית בהרי יהודה אך בהצלחה מצומצמת.

 גוש עציון התחיל להתפתח בשנת 1121, עם הקמת היישוב מגדל עדר מדרום לירושלים. בעקבות כל המאורעות כל פעם נטשו את המקום ואז נעשה ניסיון חוזר ליישב אותו.

 במלחמת העצמאות הערבים בהתחלה הצליחו לנתק את הדרך מגוש עציון לירושלים. נעשו מספר ניסיונות לחבור אליו אבל היו מחירים כבדים (שיירות הושמדו לחלוטין). הגוש נפל ב- 13 במאי 1141 (יום לפני הקמת המדינה).

 מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים רוב השליטה בגוש עציון היתה בידי ירדן.

2.2.3- יישובים

 ירושלים: ראשיתה בתקופה היבוסית. דוד כבש אותה והפך אותה למרכז שלטונו. שלמה הקים את ביהמ"ק. מקודשת ל-3 הדתות... מקום המדינה העיר היתה מחולקת עם ירדן, ובמרכזה עבר "הקו העירוני". בששת הימים אוחדה, וב- 1111 נחקק "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל".

 בית שמש: ראשית היישוב באזור בתקופה הכנענית. העיר המודרנית הוקמה ב- 1151 כמעברה לעולים חדשים. ב- 1111 הפכה לעיר.

2.2.3- אתרים

 קריית הלאום: המתחם שכולל את קריית הממשלה, הכנסת, ביהמ"ש העליון וכו'. שם יש את גן הוורדים וגן המנורה בה מוצבת מנורת הכנסת.

 יד ושם: [ידוע...]

 הכותל: [ידוע...]

3.2.3- ביטוי למכלול נופאדם

 בהרי יהודה יש מדרגות סלע טבעיות, עם מפגש בין סלע קשה וסדוק לסלע רך ואטים. הגשמים מחלחלים בסלע הסדוק ונעצרים בסלע האטים. כך נוצרו מאגרי מים תת קרקעיים הנובעים כמעיינות שכבה. זה מאפשר בניית טרסות לעיבוד חקלאי, וקיום יישובים הרריים חקלאיים.

 השפלה מורכבת מגבעות של סלע קרטון רך, שאפשרו חציבה להפקת חומרי בנייה. האזור אפשר יישובים מוגנים על הפסגות הגבוהות עם עורף חקלאי בעמקים הפוריים. ההתיישבות באזור התאפשרה גם בזכות המסלע האטים המותאם לאגירת מים בבורות.

3.3- מדבר יהודה ובקעת ים המלח

2.3.3- תיאור מרחבי ואקלים

 מדבר יהודה הוא "מדבר בצל גשם", כלומר מדבר מקומי שאינו חלק מקו המדבריות העולמי.

העננים שמגיעים ממערב ממטירים את רוב הגשם לפני שמגיעים לשם.

 מדבר יהודה בנוי מ-3 רצועות: המערבית- מדרגה היורדת מהרי יהודה, המרכזית- רמת המדבר, המזרחית- מצוק המורכב משברי העתק היורדים לים המלח.

 לפני 21-11 אלף שנה היה מקווה מים גדול שכלל את ים המלח ואת הכנרת, הקרוי "אגם הלשון".

לאחר שהתייבש והתכווץ נוצר ים המלח.

 לים המלח אין מוצא לים ולכן מוגדר כ"אגם סופי". הוא נחלק ל-2 אגנים ע"י חצי אי המכונה "הלשון". באגן הדרומי יש את מפעלי ים המלח; האגן הצפוני עמוק יותר.

 האקלים במדבר יהודה ובקעת ים המלח חם ובקיץ שוררים תנאים קשים.

2.3.3- מסלע וקרקע

 בבקעת ים המלח יש סלע המכיל משקעי גופרית המדיפים ריח רע באזורי מעיינות המינרלים.

 סמוך לקו המים נוצרים גבישי מלח מאכל וגבס סביב עצמים שונים.

2.3.3- תופעות טבע ייחודיות

 ים המלח: מישור חוף ים המלח הוא בגובה 411-, והוא רצועת היבשה הנמוכה ביותר בעולם.

מליחותו היא השלישית בעולם. מהמחצית השנייה של המאה ה-21 נמצא מפלס ים המלח בירידה מתמדת, בעקבות הקמת סכר דגניה ובעקבות שאיבת מים מהאגן הצפוני לצורך בריכות האידוי באגן הדרומי. באגן הדרומי יש עלייה של מפלס המים עד כדי סכנת הצפה של המלונות, בעקבות שקיעת מלחים שממלאים את המים.

2.3.3- הצומח והחי

 ברמת המדבר המים מתאדים במהירות והמלחים נשארים בקרקע. לכן הצמחייה שם עמידה בפני יובש ומליחות.

 כל מיני בע"ח... פעם היו נמרים אך כנראה נכחדו.

2.3.3- דרכים

 קצת מאד דרכים כי מצוק ההעתקים מהווה מכשול טבעי.

2.3.3- מורשת האדם

1.1.1.1- העת העתיקה

 השטח והאקלים הקיצוני היוו מכשול להתיישבות, אך סביבה מצויינת למורדים ונמלטי חוק.

 בתקופת השלטון הרומי הפך מדבר יהודה למוקד המורדים במרד הגדול ומרד בר כוכבא.

 ממצא ארכיאולוגי חשוב שנמצא במדבר יהודה הוא המגילות הגנוזות. זה הממצא העברי הקדום ביותר. המגילות הן מקטעים של כ-111 ספרים מתקופת בית שני. השתמרו לאור האקלים היבש.

 מצדה היא מבצר עתיק על פסגת צוק מבודד במזרח מדבר יהודה. נבנתה ע"י הורדוס שבנה על הפסגה ארמונות מפוארים. בימי המרד הגדול נתפס ע"י מורדים יהודיים והפך למעוז האחרון של המורדים. כשהבינו שהרומים סוגרים עליהם הם ביצעו התאבדות המונית. ב-2111 הכריז עליה אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

2.1.1.1- העת החדשה

 ב-1121 הוקמה "חברת אשלג ארץ-ישראלית" להפקת מינרלים מים המלח. ב-1152 המדינה הלאימה את החברה והקימה את מפעלי ים המלח- מיצרניות האשלג והברום הגדולות בעולם.

 בשנות השישים נבנתה העיר ערד במטרה לאכלס את השטח הריק בצפון-מזרח הנגב.

2.3.3- יישובים

 עין גדי: קיבוץ ליד ים המלח בסמוך לשמורת עין גדי. במדשאות שם יש למעלה מ- 111 מיני צמחים מכל העולם.

2.3.3- ביטוי למכלול נופאדם

 מדבר זה היווה מקום מקלט לשליטים שנמלטו על נפשם, ולנזירים שביקשו להתבודד. זה התאפשר בזכות הסלע שאפשר חציבת מנהרות ואגירת מים, ובזכות המעיינות שסיפקו מים. קמו באזור מנזרים. התיישבות קבע התפתחה רק באזורים נוחים לחקלאות, בעיקר חוף ים המלח.

הירידה במפלס בשנים האחרונות גורמת לבולענים וקריסת קרקע, דבר שמקשה על החקלאות.

23.3- הרי הנגב והנגב המערבי

2.23.3- תיאור מרחבי ואקלים

 הר הנגב הוא האזור המרכזי של הנגב, הכולל קערים וקמרים. שיאו הוא 1331 מ' בהר רמון.

 הנגב מהווה חלק מרצועת המדבריות העולמית. האקלים מדברי וצחיח. בחורף נוצרים שיטפונות בנחלים, ועשוי לרדת שלג בפסגות הגבוהות. הפרש הטמפ' גדול בין יום ללילה.

2.23.3- מסלע וקרקע

 כל מיני סלעים. במכתשים נחשפו סלעים עתיקים יותר.

2.23.3- תופעות טבע ייחודיות

 המכתשים: נוצרו מתהליכי בליה וסחיפה. בנגב 5 מכתשים. ה-2 הלא מוכרים הם הקטנים ביותר.

2.23.3- הצומח והחי

 הר הנגב- במשטחי הסלע הצמחייה דלילה, מדברית, המסוגלת לשרוד הבדלי טמפרטורות ומחסור במים.

 הנגב הצפוני- בחולות הנודדים ניטעו עצי אשל ואיקליפטוס לצורך ייצוב החולות.

 הר הנגב והנגב המערבי- יש מכרסמים שמורגלים לקבל את עיקר הנוזלים מאכילת עלים המכילים מים.

2.23.3- דרכים

 דרך הבשמים הקדומה- בתקופה ההלניסטית העבירו דרכה בשמים ותבלינים מתימן וממזרח אפריקה ליוון דרך הר הנגב ונמל עזה.

 בקעת באר שבע היא צומת דרכים משמעותי המחבר בין הים להר. עוברים בה היום כל מיני כבישים... הם מנצלים את הקערים הטבעיים והערוצים.

2.23.3- מורשת האדם

1.1.11.1- העת העתיקה

 בתקופת המקרא התקיימה פעילות אנושית נרחבת באזור. עם גלות בבל ננטש האזור מיישוב קבע, והשתלטו עליו אוכלוסיות נודדות.

 מהמאה ה-3 לפנה"ס אזור הר הנגב החל להיות משגשג בזכות הנבטים- שבטים נודדים שהובילו בשמים ותבלינים מחצי האי ערב ומזרח אפריקה. הנבטים בנו ליד מקורות מים מצודות קטנות ששימשו את מובילי השיירות כתחנות דרכים. בתקופה הרומית הפכו המצודות ליישובי קבע ובהמשך לערים כמו ניצנה, עבדת ועוד. ייסוד "דרך הים" הוריד את התלות של הרומים בנבטים.

2.1.11.1- העת החדשה

 בראשית המאה ה-21 הוקמו כל מיני מקומות קטנים באופן מוגבל ע"י המוסדות הציוניים.

 במוצאי יום כיפור תש"ז (1141), יצאה לפועל תכנית 22 הנקודות, הוקמו 11 ישובים בנגב בלילה אחד.

 במלחמת העצמאות המצרים ניתקו את הנגב לאורך תקופה ארוכה, ורק לאחר שצה"ל כיתר אותם ב"כיס פלוג'ה" המצרים הסכימו לדון על שביתת נשק. לאחר מכן צה"ל השתלט על הנגב הדרומי והערבה כדי למנוע תביעות של הירדנים על האזור.

 בן גוריון ראה בנגב חשיבות אסטרטגית ופעל ליישובו. הוקמו עיירות פיתוח- ישובים שנועדו לפזר את האוכלוסייה בישראל ובהם יושבו בעיקר עולים. נועדו להפוך למרכזים אזוריים ומוקדי משיכה לתעשייה ושירותים, אך לא תמיד עבד.

2.23.3- יישובים

 מצפה רמון: הוקמה ב-1151 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה לעיירת פיתוח. בשנים האחרונות התפתחה כמרכז תיירותי.

 באר שבע: העיר הגדולה בנגב, מכונה "בירת הנגב". מקור השם הוא בתנ"ך. העות'מאנים חידשו את היישוב. לאחר מלחמת העצמאות יושבו עולים רבים והאוכלוסייה גדלה משמעותית.

 רהט: הישוב הבדואי הגדול ביותר בארץ והיחיד במעמד עיר. יושבים בה שבטים בהתיישבות קבע. בשנת 1111 הוענק לה מעמד של מועצה מקומית.

2.23.3- ביטוי למכלול נופאדם

 המסלע האטים למים והשיטפונות אפשרו אגירת מים והתיישבות. הביא להתיישבות רציפה.

22.3- הערבה והרי אילת

2.22.3- תיאור מרחבי ואקלים

 הערבה- נחלקת ל-3 יחידות נוף: הצפונית, התיכונה, הדרומית.

 הערבה והרי אילת הם חלק מרצועת המדבריות העולמית. האקלים מדברי קיצוני.

2.22.3- מסלע וקרקע

 הרי אילת הם המקום היחיד בארץ בו ניתן למצוא סלעי יסוד מסוג סלעי תהום (פלוטוניים). בהרי אילת יש גם סלעים מטמורפיים.

2.22.3- תופעות טבע ייחודיות

 בקעת תמנע: מצויה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית. מהווה חלון גיאולוגי בו נחשפים סלעים מגווניים. יש שם גן גיאולוגי-ארכיאולוגי.

 שמורת האלמוגים: שמורת טבע תת ימית באילת. זוהי שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם.

2.22.3- הצומח והחי

 צמחייה דלילה...

 הערבה- כל מיני בע"ח... הוקם חי-בר יוטבתה, שם מגדלים גרעיני רבייה לצורך השבה לטבע של כל מיני מינים.

 הרי אילת- מגוון דל של בע"ח.

2.22.3- דרכים

 הבקעה- כיוון שהיא חלק מהשבר הסורי אפריקאי, הפכה נתיב מעבר חשוב לאורך התקופות. דרך הבשמים עברה דרכה.

2.22.3- מורשת האדם

1.1.11.1- העת העתיקה

 בני ישראל עברו באילת בנדודיהם במדבר. בימי השופטים שלטו בערבה בני אדום.

 בהמשך השתלטו הנבטים, שבנו את דרך הבשמים.

2.1.11.1- העת החדשה

 בתקופה הממלוכית והעות'מאנית אילת היוותה מרכז לעולי הרגל בדרך היבשתית למכה.

מהמאה ה-11 התחילו להגיע למכה דרך הים במקום זאת.

 בסוף המאה ה-11 היה שם כפר אום א-רשרש.

 האזור נכבש לקראת סוף מלחמת העצמאות. ב-1152 יוסדה העיר אילת והוקם בה נמל.

 באזור הערבה יש היום יישובים המקיימים חקלאות מתקדמת של גידולי חממה ואצות, המבוססת על התפלת מי התהום המליחים.

2.22.3- יישובים

 אילת: [ידוע...]

2.22.3- ביטוי למכלול נופאדם

 הערבה נמוכה יחסית לסביבתה ולכן הגיעו אליה קרקעות סחף שאפשרו מערכת אקולוגית שלמה.

 המישוריות, קרקעות הסחף, המים, ציר התחבורה הראשי, ושיקולי ביטחון- הביאו להקמת יישובי הערבה. תנאי האקלים הקשים הביאו לפיתוח טכנולוגיות מקדמות שיסייעו.

שער 23- מוסדות ומושגים מרכזיים בעת החדשה 2.23- פתיחה  [...] 2.23- מוסדות בין לאומיים 2.2.23- האו"ם  הוקם לאחר מלה"ע ה-2 [...]  יש "מגילת האומות המאוחדות" שהיא המסמך המכונן שלו, והמדינות החברות בו חתומות עליה.

 הגוף המרכזי הוא העצרת הכללית שבה מתאספות כל המדינות ומעלות נושאים.

 מועצת הביטחון: חברות 5 המנצחות במלה"ע ה-2: ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין- רשאיות להטיל וטו על החלטותיה + 11 חברות מתחלפות מתוך העצרת הכללית.

 יש את בית הדין הבינלאומי בהאג, ויש את יוניפי"ל הפועל בדרום לבנון.

 יוניצ"ף: עוזרת לילדים במדינות מתפתחות, מגנה על זכויותיהם וכו'.

 אונסק"ו: ארגון החינוך, המדע והתרבות. מקדם שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים אלו. מכיר באתרי מורשת עולמיים.

2.2.23- האיחוד האירופי

 התחיל בשיתוף פעולה כלכלי אחרי מלה"ע ה-2, ונוצר ב-1112. מטרתו שיתוף פעולה כלכלי בין מדינות אירופה, וגיבוש מדיניות משותפת.

2.2.23- ארגון הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו)

 ברית צבאית למטרות הגנה. חברות ארה"ב, קנדה, מספר מדינות באירופה.

 חתומות על אמנה שבה אם אחת מותקפת השאר עוזרות לה.

 הוקם ב-1141 כתגובה להתפשטות הגוש הסובייטי.

 השתתפו במלחמת המפרץ הראשונה, המלחמה העולמית בטרור, מלחמת המפרץ השנייה ועוד.

2.2.23- הליגה הערבית

 חברות 22 מדינות ערביות. נוסדה ב-1145. מקום מושבה בקהיר.

 החברות בה התחייבו לפתור סכסוכים ביניהן ללא אלימות, אך בפועל נכשלה האכיפה של זה.

2.2.23- הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (DCEO)

 מאגד את המדינות בעלות הכלכלות המפותחות בעולם, ומטרתו להגביר שיתוף פעולה ביניהן.

 החברות בו דוגלות בדמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי.

 חברות בארגון מעידה על חוסן כלכלי (קריטריונים גבוהים). ישראל הצטרפה ב-2111.

2.23- מושגים

2.2.23- דמוקרטיה

 ישירה: כולם מצביעים ישירות על ההחלטה. יכול להתקיים רק במקום קטן. אבל גם במדינה מודרנית יש אלמנטים של דמו' ישירה, למשל משאל עם.

 נציגותית: האזרחים בוחרים נציגים שיקבלו החלטות. חייב שיתקיימו באופן סדיר בחירות.

 ליברלית: הפרט עומד במרכז. דגש על החירות.

 סוציאל-דמוקרטיה: השוויון הוא הערך המרכזי. המדינה צריכה לפעול ע"מ ליצור שוויון.

2.2.23- דיקטטורה וטוטליטריזם

 משטר טוטליטרי הוא סוג מסויים של דיקטטורה: תעמולה, שטיפת מוח, טרור והפחדה.

 נאציזם: (גרמניה תחת היטלר) תורת הגזע, עליונות הגזע הארי, עליונות המנהיג.

 פאשיזם: (איטליה תחת מוסוליני) לאומנות, אי שוויון בין בני אדם, עליונות המנהיג.

 דמוקרטיה עממית: (רוסיה הסובייטית, סין הטאואיסטית) קומוניזם, עליונות המפלגה הקומו'.

 תאוקרטיה: (איראן, אפגניסטן כיום) לאכוף את חוקי הדת כחוקי מדינה.

2.2.23- הומניזם

 האדם במרכז. דגש על ערך חיי האדם, כבוד, חירות. להעצים את היחיד.

 נתפס בד"כ כהשקפה חילונית המתנגשת עם הדת. אבל יש גם הומניזם דתי (יהודי/נוצרי) שמדגיש שהאדם נברא בצלמו של האל, ושההומניזם יונק ממקורות דתיים.

2.2.23- מודרניזם ופוסט-מודרניזם

 התהליך של ההתפתחות בעולם המערבי לאחר המהפכה התעשייתית: חילון, מדע, תעשייה וכו'.

צריך לנטוש את צורת החשיבה הישנה ולאמץ חשיבה חדשה שמתאימה לעולם המודרני.

 פוסט מודרניזם: מאמצע המאה ה-21. מצד אחד דוגלת בערכים מודרניים כמו ביקורת, מחשבה וכו'. מצד שני מבקרת את המודרניזם וטוענת כי האמונה במדע היא תמימה. בעוד שהמודרניזם טוען שיש אמת אחת, הפוסט-מודרניזם טוען שאין.

2.2.23- סוציאליזם וקומוניזם

 סוציאליזם: המדינה צריכה להתערב בשביל לדאוג לשוויון כלכלי-חברתי. התחיל באירופה במאה ה-11 כדי לשפר את התנאים של הפועלים, שלפני כן לא היו להם זכויות.

 קומוניזם: שאפה להטביע את העקרונות הסוציאליסטים ע"י מהפכה. בניגוד לסוציאליסטים, הקומוניסטים סותרים לחלוטין קיום של בעלות פרטית על רכוש.

 את העקרונות המכוננים של הקומוניזם ניסחו קארל מארקס ופרידריך אנגלס בחיבורם "המניפסט הקומוניסטי". בתאוריה הקומוניזם שואף להשיב ליחיד את החירות שנגזלה ממנו ע"י הקפיטליזם. בפועל, הקומוניזם תמיד הוביל למשטרים טוטליטריים רצחניים.

 בישראל, הקיבוצים מיישמים עקרונות קומוניסטיים באופן דמוקרטי.

2.2.23- קפיטליזם

 דגש על זכות הקניין הפרטי. המדינה צריכה לאפשר שוק חופשי ולא להתערב.

 האופן בו מתנהלת הכלכלה הקפיטליסטית מכונה "היד הנעלמה", כלומר הפעולה האינטרסנטית והלא מודעת של הפרט מקדמת את טובת הכלל.

2.2.23- פמיניזם

 התחיל בתקופת הנאורות בדרישה להרחיב זכויות של נשים במסגרת של הרחבת הזכויות הכללית.

 לאחר מכן הופיע "הגל הראשון" בארה"ב שדרש בעיקר לתת זכות בחירה לנשים.

 "הגל השני" היה רדיקלי יותר- דרשו מהפכה ולא רק תיקונים חוקיים ספציפיים. הדגיש את הזכות של אישה על גופה ואיסור מוחלט על הטרדה מינית.

 "הגל השלישי" מתנגד להגדרת הנשיות שהתעצבה בגל השני, וטוען שהיא סותרת את הפמיניזם.

2.2.23- קולוניאליזם ודה-קולוניאליזם

 התחיל עם הגילוי של טריטוריות חדשות במאה ה-15.

 הוקמו מושבות, שנקראו קולוניות. זה חבל ארץ שנכבש ע"י מעצמה, ונשלט על ידה באופן עקיף שיצר בשטחו מדינת חסות. צורת השלטון במושבות אלו נקראה קולוניאליזם.

 הקולוניאליזם שם במרכז את הצרכים של המעצמה ששולטת במדינת עולם שלישי, ומתעלם מהרצונות של הילידים.

 לפעמים היה גם אינטרס תרבותי או דתי של לקדם את הילידים ולהנחיל להם ערכים מערביים.

 בפועל היה ניצול בוטה של הילידים ומשאבי הטבע, והעולם חולק לפי אינטרסים כלכליים. דוגמא לחלוקה זו היא מפת אפריקה: ב-1114 התכנסו בברלין נציגים מארה"ב ו-14 מדינות אירופאיות, בוועידת ברלין. שם הוסדרה החלוקה של אפריקה בין אותן מדינות ע"מ למנוע מאבקים ביניהן.

החלוקה התעלמה מהחלוקה האתנית ומהאינטרסים של תושבי היבשת.

 לאחר מלה"ע ה-2 התרחש תהליך דה-קולוניזציה, כלומר הקמת מדינה עצמאית במקום השלטון הקולוניאלי. האירופאים הבינו שזה נטל כלכלי ובעיה מוסרית לאור ההתנגדות של הילידים.

 חלק מהמדינות שקמו, עדיין היו תלויות מאד במדינות-האם לשעבר. כתוצאה מכך אנשים טענו שמדינות אירופה לא עזבו באמת, אלא רק החליפו את השליטה המדינית הישירה בשליטה כלכלית עקיפה, המכונה ניאו-קולוניאליזם.

חידון ישראל

📚 חומר לימוד